fbpx
ספרא, ישעיה

ספרא, ישעיה


בן אברהם-שמואל ואסתר-מלכה ז"ל. נולד ביום י"א בסיון תרפ"ה (11.6.1925) בעיר העתיקה של ירושלים. כאן עברה עליו ילדותו. לאחר מכן עבר לגור בעיר החדשה. הוא היה בן למשפחה דתית, דור שמיני בארץ והיה גאה מאוד בעובדה זו. כבר ב'חדר' התגלה כעילוי, ולמד שנים רבות בישיבת 'עץ חיים'. תחילה בעיר העתיקה ואחר-כך בעיר החדשה. יחד עם זאת התעניין מאוד בנעשה סביבו ובכוחות עצמו למד והתמצא בכל המקצועות – ההומניים והריאליים. היה לו כשרון לרישום וצייר סקיצות ביד אומן. אנשים שהכירוהו ציינו במיוחד את 'היגיון הברזל' שלו, כן העידו על סגולת ההגינות שלו ובמיוחד את אהבת המולדת שפעמה בקרבו. כשהפסיק את לימודיו התורניים, ניגש לבחינות מוקדמות ובגרות אכסטרנית, נרשם לאוניברסיטה העברית, למד בה וקיבל תואר בוגר בכלכלה ובמדעי המדינה, ותואר שני במינהל עסקים. בסוף נובמבר 1950 גויס ישעיה לצה"ל והוצב לחיל הקשר. במילואים שירת כחבלן וכרובאי. במלחמת ששת-הימים היה תחילה רובאי בהבטחת יחידת הרגמים שהוצבה במחנה אלנבי, מול העיר העתיקה. לאחר ששת ימי הקרבות עסקה היחידה בפינוי מוקשים בשטח שממחנה אלנבי ועד הגבעה הצרפתית כולל הר-הזיתים והר הצופים. במלחמת יום הכיפורים גויס. אך כשעמדה יחידתו לעזוב את ירושלים, נאמר לו שמפאת גילו אין הצבא יכול להוציאו מחוץ לירושלים. הוא התעקש וסירב לעזוב את יחידתו, אולם לבסוף עבר לשרת בהג"א שם ביצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. במסגרת שירות המילואים עבר קורס מ"כים הג"א, קורס מ"כים כבאי הג"א וקורס אמון לטהור ופינוי – את כולם סיים בציונים גבוהים, ובתפקידיו אלו שירת ביחידת חבל עירוני – העיר העתיקה – ירושלים. ביום ט"ז באייר תשל"ח (23.5.1978) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הזיתים שבירושלים. בן 53 היה בנופלו. השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים: בת תמר, בן שמואל, בת עדית, בן אבישי. במכתב-תנחומים שנשלח למשפחה כתב מפקדו: "ישעיהו ז"ל היה נעים הליכות, חביב על כל רעיו ומפקדיו, ומילא כל תפקיד שהוטל עליו באהבה ובנאמנות."

דילוג לתוכן