סגל, זאב

בן ריבה ומשה, נולד ביום ט"ז בכסלו תש"ז (9.12.1946) ברוסיה. בן 12 שנים היה זאב, כשעלה עם הוריו לארץ בשנת 1958. המשפחה השתקעה בקריית גת, ובה השלים זאב לימודים חלקיים בבית-ספר תיכון, עד כיתה י'. בינואר 1965 הוא התגייס לצה"ל, ושירת בחיל-האוויר. אחרי אימוני טירונות, נשלח זאב לכמה קורסים טכניים, הצטיין בלימודיו ובשירותו והתקדם בסולם הדרגות. ביולי 1965, הוענקה לו דרגת רב"ט. הוא לחם במלחמת יום-הכיפורים, ואחרי המלחמה נשלח לקורס קצינים. הוא השלים את הקורס, עלה לדרגת סגן וכעבור כשנתיים, ביולי 1975, הועלה לדרגת סרן. חוות-הדעת של מפקדיו עליו, כקצין אחזקת מטוסים, הייתה רצופה בשבחים: "הוא מסור מאוד, אחראי, יודע דרכו, בעל שיקול דעת נכון". בשנת 1980 כתבו עליו מפקדיו: "הגיע להישגים גבוהים, הוא יודע לתכנן ולהניע אנשים, בעל כושר התבטאות". כעבור שנה אחת המליצו עליו: "הוא קצין טוב מאוד, ממלא תפקידו ברמה גבוהה, שקול, בעל הבנה ביחסי אנוש" ואז הועלה לדרגת רב-סרן. זאב השתתף במלחמת שלום הגליל. על חלקו במלחמה, כמפקד גף טכני, כתבו מפקדיו: "תפעל וניהל את הגף הטכני, הכין מטוסים לגיחות מבצעיות ולכוננות". זאב עמד לפני קידום נוסף בתפקידו, אך ביום כ"א באייר תשמ"ג (3.5.1983) נפל בעת שירותו. בן 36 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בקריית גת. הוא הניח אחריו רעיה, שתי בנות אם ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "זאב היה בתקופת מעבר בין תפקידו כקצין טכני בטייסת קרב, בו הצליח מאוד, ובין מינויו לתפקיד מפקח אחזקה בטייסת תחזוקה, אליו חתר ואותו רצה. הוא היה לדוגמה בחריצותו, במסירותו ובתחושת האחריות והייעוד שהקרין. ידוע לי כמה רצה בתפקיד הבא ועצוב הדבר שעל סף ההגשמה, ולאחר שמונה לתפקיד, לא יוכל למלאו"