סגל, אמיר
בן יהודית וטוביה. נולד ביום י"א בניסן תש"ל (17.4.1970) בלוד. בן בכור למשפחה בת שלושה בנים. אמיר למד עד כיתה ו' בבית-הספר היסודי 'מעפילים'. באותה שנה עברה המשפחה להתגורר בראשון לציון ואמיר סיים בהצטיינות את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'חביב'. על אף שהיה תלמיד חדש בכיתה, השתלב היטב בקרב חבריו החדשים והיה אהוד ומקובל מאוד על חבריו לכיתה. הוא אהב לשחות, הרבה באימוני שחייה ובגיל תשע השתתף בצליחת הכנרת. את לימודיו התיכוניים עשה במגמה הסוציולוגית בבית-הספר התיכון 'גן נחום'. אמיר היה ילד חייכן, צנוע ובעל אופי שקט, שעמד על דעותיו והיה רגיש מאוד לצדק. מעולם לא נטר טינה ולא אחת שימש דוגמה לסובבים אותו. וכפי שכתב חברו עמי, "אמיר… / אדם יפה נפש / אתה ידיד אמת / הגדרת לי מחדש את המושג 'חבר'". חברו יניר תיאר אותו כחבר טוב, "נשמה טובה", מלא חיים, חזק ושמח. בתחילת חודש אוגוסט 1988 גויס אמיר לשירות חובה בצה"ל והתנדב לשרת בחטיבת גבעתי. בתום הטירונות הוצב בגדוד "שקד" ויצא עם הגדוד להמשך אימונים ולפעילות מבצעית בעזה. הוא המשיך הכשרתו הצבאית בקורס מפעילי מרגמות, אותו סיים בציון גבוה במיוחד. אמיר היה חייל למופת ותוך כדי שירותו בגבעתי ניסה להגשים את שאיפת חייו ולהיות טייס קרבי. בטופס המיועד כתב: "אני אוהב אתגרים ונושא התעופה מרתק אותי". אמיר זומן למבדקים ועבר בהצלחה את השלב הראשון, אך ביום כ"א בסיוון תשמ"ט (24.6.1989), ימים ספורים לפני השלב השני של המבחנים לצוות-אוויר ולפני סיום המסלול בחטיבת גבעתי, נהרג אמיר בתאונת-דרכים שאירעה ליד צומת ביל"ו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים ושני אחים – רונן וניר. מפקדו ספד לו על קברו: "אמיר ביטא את ארץ-ישראל היפה. הוא חש את הארץ ברגליו ובגופו…" ובמכתב תנחומים למשפחה הוסיף וכתב: "אמיר בלט בדמותו השקטה והעדינה, בתגובותיו הנפלאות, ברצונו העז לתמוך ולסייע לחבריו…" בני המשפחה קיימו ערב לזכרו, בהשתתפות חבריו לנשק, ידידיו מתקופת בית-הספר ומוקירי זכרו. הערב תועד במצלמת וידאו והקלטת חולקה לחבריו ולמכריו הרבים.
