נבו, טל

טל, בן שרה ואביתר, נולד ביום י"ח בתשרי תשט"ו (15.10.1954), בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ סער וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, שבמוסד החינוכי בקיבוץ אילון. לבחינות הבגרות התכונן ולמד בכוחות עצמו ועמד בהן בהצלחה. שנות חייו הראשונות של טל עברו עליו בירושלים, כשהוריו היו סטודנטים באוניברסיטה העברית. אחרי-כן עברה המשפחה לקיבוץ סער, שם למד טל ושם עברו עליו ימי נערותו. יחד עם הוריו יצא לשתי תקופות מגורים ממושכות בארצות-הברית. לראשונה בשנים 1966-1964 ואחרי-כן בשנים 1973-1972. המשפהח עשתה בערים בוסטון, סן-פרנציסקו ושיקגו ובמדינת טקסס. הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר-הצעיר" והדריך בקן התנועה בשכונת טרומפלדור, בנהריה. טל הרבה לקרוא ספרות יפה וספרות בתחום הפילוסופיה. הוא אהב להאזין למוסיקה והרבה לעסוק בצילום אמנותי. נשאר אחריו אוסף גדול של צילומים אומנותיים, המעידים על כישרון רב ועל הדרך המיוחדת של ראיית דברים. בניסיון לגבש לעצמו השקפת עולם עצמאית התעלם ממוסכמות וסירב לנהוג לפי המקובל בחברה ולתחום את התנהגותו במסגרות. צנוע היה, אוהב-אדם וישר. בחייו הקצרים חברו הסקרנות, הנאמנות, המסירות וטוהר המידות, תוך חיפוש בלתי-נלאה אחר אמת-החיים שלו. טל גויס לצה"ל בסוף אפריל 1973 והוצב לחיל הרגלים. הוא עשה את הטירונות בחטיבת חיל-הרגלים "גולני" ואחרי-כן השתלם בקורס והוסמך כאלחוטאי וכקשר. במלחמת יום-הכיפורים שירת כקשר ביחידת שריון, שהשתתפה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. במהלך קרב שנערך ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), באזור שבשליטת צה"ל ממערב לתעלת סואץ, נפגע טל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. כתב עליו מפקד יחידת השריון שלו: "בנכם טל ז"ל שירת תחת פיקודי במלחמת יום-הכיפורים, כקשר על גבי נגמ"ש. הוא מילא את תפקידו באמונה ובמסירות, תוך גילוי כושר לחימה ויכולת מקצועית מעולה. בזכותו ובזכות חבריו הצלחנו לבלום את התקפת האויב ולפתח התקפה, שבמהלכה נטלנו מחדש את היזמה לידנו"