נבות, מיכאל-מיכי

בן טוביה ותמר. נולד ביום י"א באייר תשי"ח (1.4.1958) בירושלים. מיכי סיים את בית-הספר העממי שליד הסמינר למורים בבית-הכרם והמשיך ללמוד בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. היה מטובי התלמידים ותכונותיו העיקריות – היסודיות ואי הנכונות להתפשר או לעשות דברים לחצאין – שבו את לב מוריו. הקו הבולט באישיותו היה הנכונות לעזור, להושיט יד לזולת, אם לחבר לספסל הלימודים, אם להורים ולשאר בני המשפחה. מיכי הצטרף למועדון 'תקוותנו', שחרת על דגלו את העזרה לנוער והיה למדריך במועדון זה. היה חבר בחוג משוטטים לידיעת הארץ ועם חבריו לחוג תר את הארץ לאורכה ולרוחבה. מכאן – שלעבודת הגמר בבית-הספר התיכון בחר לו כנושא 'התפתחות גבולות ארץ-ישראל'. פרט לידיעת הארץ היו תחביביו העיקריים – מוסיקה, פריטה על גיטרה וכן תוכנות מחשבים. מיכאל היה חבר טוב ונאמן, אח אוהב, ובן מסור. מיכאל גויס לצה"ל בסוף יולי שנת 1976 והוצב, לאחר מעבר הטירונות, ליחידת נ"מ במערך חיל האויר. גם כחייל ביצע מיכי את כל המוטל עליו במסירות, בדבקות למטרה, בלי לוותר לא לאחרים ולא לעצמו. הוא סיים קורס מקצועות נ"מ; קורס מ"כ ב'גולני' והוסמך הן כתותחן נ"מ 40 מ"מ והן כמ"כ. תכונותיו הפיקודיות וסגולתו כמדריך משכו עד מהרה את עין מפקדיו, שהציבוהו כמדריך לתותחי נ"מ מתנייעים. גם בתפקיד זה הצליח ונשלח להשלמת הכשרתו כמפקד אל בית-הספר לקצינים, לקורס קציני אג"מ. שבועיים לפני תום הקורס, ביום ה' בשבט תשל"ח (13.1.1978), נפל מיכאל בעת שירותו, הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר מותו הועלה מיכאל לדרגת סגן-משנה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו בין השאר: "מיכאל בלט בתבונתו, במסירותו הרבה לתפקידו, בגישתו הרצינית בעבודה והעיקר – היה התגלמות אהבת המולדת וצה"ל.