מרדכי, דניאל (דני)

בן אסתר וחמיס. דניאל (דני) נולד במושב עולש בכ"ד בניסן תשכ"א (10.4.1961). במשך כל שנות ילדותו ועד גיוסו למשטרת ישראל גר דניאל במושב עולש. הוא למד בבית הספר היסודי "עמי אסף" ובבית הספר התיכון "רופין" במועצה האזורית עמק חפר. לצה"ל התגייס דניאל באוגוסט 1979 ושירת כלוחם בגולני בגדוד 51. בתפקידו האחרון בשירות הסדיר שימש כרס"פ במהלך מלחמת לבנון. ב-11.3.1984 התגייס דניאל למשטרת ישראל. בתחילה שירת בתפקידי סיור. לאחר מכן בתפקיד חוקר נוער. כחוקר נוער טיפל דניאל בבני נוער רבים אשר חבים לו את שיקומם וחזרתם למסגרות לימודים פורמליות. דניאל שימש גם בתפקידי ניהול. תפקידו האחרון היה מש"ק במועצה האזורית חוף השרון. בתפקידו זה השכיל לשלב עבודת משטרה קלאסית בגישה של תודעת שירות לקהילה. בדרך זו יצר יחסי עבודה יוצאים מן הכלל עם התושבים ועם עובדי המועצה. דניאל הפעיל מודל של "בית ספר בטוח", במסגרת זו הציג נושאים משטרתיים כגון תנועה וסמים בפני תלמידי בתי ספר. אין זה המיזם היחיד שהפעיל במסגרת הקהילתית. דניאל הקים את יחידת הפרשים, יחידה ובה כעשרים פרשים מתנדבים. יחידה זו לקחה חלק במבצעים רבים, ביניהם חיפוש נעדרים, אבטחת אישים ועוד. בשנה האחרונה לעבודתו הביא דניאל לתפיסתם של חשודים רבים בעבירות רכוש, והיה שותף לפיצוח שלוש פרשיות סמים, סחיטה ואיומים בקרב בני נוער. דניאל היה בן מושב גאה, בעל ואב אוהב, חבר נאמן, איש מקצוע, בעל יוזמה, תושייה ודבקות במטרה. חותמו טבוע בכל מקום שבו פעל ובכל מעשה שעשה. בפועלו הפך מודל לחיקוי. במהלך שנות שירותו במשטרה קיבל מכתבי הערכה והוקרה רבים, והוענקו לו תעודות הצטיינות בנושאים מגוונים. חייו של דניאל נקטעו לאחר עשרים שנות שירות במשטרת ישראל, בכ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.2004), במהלך בוחן "בראור" בבסכ"מ. רב-סמל בכיר דניאל נפל בעת מילוי תפקידו. בן ארבעים ושלוש היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בעולש. הותיר אישה – אילנה, שלושה ילדים – אורטל, עמיחי ואיתי, והורים – אסתר וחמיס. לאחר נפילתו הוענק לדניאל "אות נשיא המדינה" כשוטר מצטיין לשנת 2004.