מרגלית, יוסף (יוסי)

בן מרים (מבית רודין מחדרה) ומאיר (ממתנדבי הגדוד העברי מאמריקה במלחמת-העולם הראשונה), נולד ביום א' בסיוון תרפ"ד (3.6.1924) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני", בגימנסיה העברית רחביה, בבית-הספר התיכון בבית הכרם וגם עבר קורס בבית-הספר "כדורי". מוריו גילו בו נטיות למוסיקה ולאמנות הבמה ויעצוהו להשתלם בחוץ-לארץ, אך החובה למולדת קדמה אצלו לכל. את שנת-השירות עשה בהכשרה פלמ"חית של "המכבי הצעיר" בגבעת חיים, התמחה בענפי משק שונים, וגם יצא לעבודה שכירה. יוסף השתתף בפעולות המאבק בבריטים בגבעת אולגה, בהחשת עזרה לגבעת חיים בעת המצור הבריטי, בפעולות ההעפלה ועוד. היה עוד שנה בקבוצת "הסוללים" ברעננה, נשא בעול המשק בעבודה ובהנהלה, וגם יצא לעבודות-חוץ כדי להשתכר לכלכלת הקבוצה. בתנאים הקשים של חורף תש"ח, חזר לשירות פעיל בפלמ"ח בירושלים – בליווי שיירות ובמשימות אחרות. לאמו החרדה לו היה אומר: "לך אני בן יחיד, אבל למולדת – אחד מרבבות". גם בפלמ"ח הוטלו עליו תפקידים מנהלתיים ומשקיים, נוסף לפעולות הקרביות שסירב להימנע מהן, ובלכתו לישיבת מטה גדודו בענייני כלכלת החיילים נהרג בהתפוצצות בבניין הסוכנות היהודית ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ה' באלול תשי"א (6.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.