מנחם, מיכאל (מיקי)
בן אסתר ונחמיה, נולד ביום י"ג בסיון תשכ"א (28.5.1961) בירושלים. משפחתו התגוררה במושב מסילת ציון. מיכאל החל ללמוד בבית-הספר היסודי "אבן העזר" שבמושב נוחם, למד שנתיים בבית-הספר "שערי תורה" בירושלים וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון "אבן העזר". מיכאל היה שקדן מטבעו, אהב לקרוא ספרים והקדיש מזמנו לעבודה עם נוער. מיכאל גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1979, והתנדב לשרת בחיל-השריון. בחיל הוא השתלם בקורסים מקצועיים שונים, ולבסוף סיים קורס קצינים וקורס קציני שריון והוסמך למלא תפקיד מפקד מחלקה בגדוד שריון. חייליו העריכוהו ביותר והביעו את יחסם החם אליו. מיקי עבד יד ביד עמם, כאשר עמלו בתחזוקת הטנקים ושאר הכלים, ודאג לכל פרט ופרט לבל יחסר. בשיחות ארוכות וגלויות לב, שנמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה, היו החיילים מעלים לפניו מרחשי ליבם, מבעיותיהם ומיקי בחיוך על שפתיו ובסבלנות אין קץ היה מקשיב, משיב ופותר בעיות. אחד מחייליו, איש ישיבת הסדר, אף אמר כי למיכאל התכוון בן-גוריון כשאמר: "תדע כל אם עברייה, שמסרה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך". מיקי שימש דוגמה אישית לחייליו בידע המקצועי שלו ובנכונותו לעזור לכל אחד. זכור לחייליו המקרה, כאשר לאחד מהם היה חסר מעיל חורף, מיקי לא היסס לרגע, פשט את מעילו ומסרו לחייל, וכאשר הלה שאלו מה יהיה איתו, כיצד יישאר בלי מעיל, השיב מיקי בפשטות: "אל תדאג, אני אסתדר". מיקי יצא בשלום ממלחמת שלום הגליל וחזר להדרכה. ביום ט' באב תשמ"ב (29.7.1982), נפל סגן מיכאל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. הוא הניח הורים, אח ואחות. במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו, כי "הובהר לי שמיקי מילא את תפקידו בדרך מעולה ודאג לטובת חייליו והצלחת האימונים. מיקי היה אהוד ואהוב על כל חבריו, וזכור תמיד עם חיוך על פניו". ספר תורה על-שמו הוכנס לבית-הכנסת שבמושב מסילת ציון
