מלכה, אברהם

בן עזיזה ויצחק, אח צעיר לאסתר, דניס ומוריס. נולד ביום כ"ז בתשרי תשכ"א ( 18.10.1960) במרוקו, שם גדל והתחנך. כשמלאו לו שש עשרה, עלה אברהם ארצה בלוויית משפחתו, שהשתקעה בירושלים. אברהם התגייס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1978. הוא הוצב בחיל האוויר והיה למשגיח כשרות ושבת מטעם הרבנות הצבאית. כשלוש שנים מאוחר יותר, הצטרף אברהם לשירות הקבע, ותואר על ידי מפקדיו כנגד מסור ומקצועי, שקידם רבות את תחום עיסוקו, ואף יזם הקמת בית כנסת ביחידה. אברהם, כך העידו חבריו ליחידה, הנחיל לחייליו ערכי יהדות ומסורת, דאג לרווחתם וסייע בידיהם בכל עת. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. בשלהי פברואר 1983 נישא אברהם לבחירת לבו, שושנה, וכעבור שנה נולד בנם הבכור, צחי. בשנת 1988 נולדה בתם שמרית, שנה אחר כך נולד הבן השלישי אלעד, וב-1991 נולד אורי, בן הזקונים. אברהם נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים שאירעה ביום כ"ז באייר תשנ"ו (16.5.1996) במורדות סדום. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הרצל. בן שלושים ושש היה אברהם בנופלו. הותיר אחריו אשה, שלושה בנים ובת, שתי אחיות ואח. בתעודת הוקרה וכבוד שנמסרה למשפחה, נכתב: "רב-סמל מתקדם אברהם מלכה, שירת בשירות הקבע בצה"ל. אברהם ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו. תרומת חייו היתה גדולה, שליחות חייו נקטעה עם מותו."