מלאכי, נוריאל

בן יפת ומזל. נולד ביום ו' באדר תשי"ט (14.2.1959) בראש-העין. נוריאל היה בן יחיד שנולד לאחר ציפייה ארוכה ולפיכך זכה לאהבה רבה ולפינוק רב. הבית היה ספוג דבקות דתית ופולקלור תימני שורשי, והבן המשיך ללכת בדרכי אביו והקפיד על שמירת המצוות. את ראשית לימודיו עשה בבית-הספר הממלכתי-דתי 'אוהל שלום' שבמקום. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון- מקצועי 'רוגוזין', התמחה שם במקצוע מסגרות-מבנים וסיים לימודים אלה בהצטיינות. נוריאל היה תלמיד חרוץ, ילד ממושמע וצייתן להוריו ולמוריו. חבריו לכיתה וכל הסובבים אותו חיבבוהו וביקשו את קרבתו. בנעוריו היה נוריאל חבר בתנועת 'בני-עקיבא' שבראש-העין. בבגרותו פעל רבות במסגרת המשמר האזרחי שבמקום. התחביב העיקרי שלו היה האזנה לשירה התימנית המקורית. בכל-עת-מצוא התענג על שירתה של יהדות תימן. הוא אהב ללוות שירה זו בביצוע ריקודים תימניים אותנטיים. באוגוסט 1977 גויס נוריאל לצה"ל. לאחר שעבר אימוני-טירונות בסיסיים, הוצב לרבנות הראשית ונשלח לקורס משגיחי-כשרות. בסיומו של הקורס עלה לדרגת טר"ש ונשלח למלא תפקיד של משגיח בבית-הבראה צבאי בצפון. לא מלאה שנה לשירותו בצה"ל, ונוריאל נפל במילוי תפקידו – ביום י"ג בסיון תשל"ח (18.6.1978). הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-הקברות שבראש-העין. השאיר אחריו הורים. מפקדו של נוריאל כתב להורים השכולים: "בנכם ז"ל היה בין החיילים החביבים והמצטיינים ביחידתי. היה אהוב על חבריו ומקובל על הבריות. השתדל לעזור לזולת בכל-עת, ואם גם היה בזה כדי לגרוע מנוחותו האישית". ההורים הקימו לזכרו בית-כנסת בשם 'היכל נוריאל', בכלל זה הכנסת ספר-תורה על-שמו.