fbpx
מחבובי, שלמה

מחבובי, שלמה


בן טגה ומיכאל. שלמה נולד בכורדיסטאן בתרצ"ה (1935). שלמה היה נער ציוני שאהב את המולדת, ובשנות החמישים הוא עלה ארצה. שלמה נישא למלכה ובמהלך השנים הקימו השניים משפחה בת שמונה נפשות. שלמה עבר לעתים זמנים לא קלים. הוא עבד קשה בעבודות ייצור שונות ונלחם בכמה מלחמות, אך תמיד פרנס את משפחתו בכבוד ובאהבה. המשפחה התגוררה ברמת השרון. בשנת 1969 התגייס שלמה למשטרה. הוא שירת במרחב דן כנשק מרחבי בדרגת רב-סמל ראשון, תפקיד שהלם את האחריות הרבה שידע להפגין. שלמה תחזק את כלי הנשק, הכין אותם למטווחים וסיפק אותם בזמן כנדרש. שלמה נאלץ לעבוד במשמרות, בעבודה בשכר, בשבתות ובחגים, במגרשי הכדורגל ובחופי הים, דבר שנגד את אהבתו למסורת, אך הוא עשה זאת במסירות בשל הדאגה לפרנסת משפחתו. משפחתו של שלמה מספרת שהיה צנוע, אהב פשטות, הסתפק במועט, אדם אופטימי שתמיד היה חיוך נסוך על פניו. הוא התאפיין בנימוסים, הליכות ותכונות נעלות. הוא נהג לעזור לכל אדם שפנה אליו בבקשת עזרה, מעולם לא הפנה עורף. היה נותן ולא מצפה לקבל. אהבת המולדת של שלמה התבטאה בטיולים רבים ברחבי הארץ. למשפחתו נותרו תמונות רבות מטיוליו ומחוויותיו. שלמה אהב לבלות ולשיר, ותמיד נהג להזכיר לכולם שפעם רקד ריקודי עם. הוא התחבב על כל מי שהיה בסביבתו, גם על אותם אנשים שלא אהבו אנשי חוק. ביום שני כ"ז בחשוון תשמ"ו (11.11.1985) יצא שלמה בבוקר בדרכו לעבודה. במהלך הנסיעה באוטובוס לקה שלמה בדום לב. המאמצים שנעשו להחיותו עלו בתוהו, ושלמה נפטר. רב-סמל ראשון שלמה נפל בעת שירותו. בן חמישים היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הניח אחריו אישה ושישה ילדים. משפחתו של שלמה כתבה לו לאחר מותו: "כשנדרשנו לכתוב אודותיך, ידענו שהדף קטן מלהכיל את אישיותך הנעלה ואין ביכולתן של המילים להביע את כל מה שאנו חשים … בעלי, אבינו, אחינו וסבנו היקר, היית בעל, אב, אח ואדם למופת. דרכך משמשת אבן דרך לכולנו. למדנו ממך לתת ולחייך. מצטערים שלא זכית לראות את נכדיך, שלומדים להכירך מהסיפורים והתמונות ומנציחים את זכרך באלבומי שורשים שאותם הם כותבים בבית הספר. … אותו לב רחב, שידע להכיל בתוכו אהבה ונתינה רבה לכול – נדם. אוהבים אותך, נוצרים את זכרך לעד ומתגעגעים אליך. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. אשתך – מלכה. ילדיך – ורדה, לאה, ירדנה, דפנה, מיכאל וארנון. חתניך וכלתך – משה, עמוס וגילה. אחיך ואחותך – ציון ואסתר"

דילוג לתוכן