מזרחי (גבאי), אהרן

בן מרים ומשה, נולד ביום ב' באלול תרפ"ט (7.9.1929) בירושלים וסיים בית-ספר יסודי, אחר החל לעבוד בציפוי ניקל, כרום וכסף ואחר-כך עבר לספנות. אהרן עסק בספורט ויחד עם כמה חברים משכונת מגוריו יסד קבוצה של "המשמרת הצעירה". היה מדריך מעולה וחינך את בני הנעורים ברוח קיבוצית. אחרי שנים מספר הצטרף לארגון לח"י. עבר קורסים שונים לנשק, הראה את יכולתו בפעולות נועזות ועסק גם בהדרכה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר יחד עם אנשי לח"י לשורות צה"ל, צורף לפלוגה בגדוד הפשיטה של חטיבה 8 והשתתף בפעולות קומנדו ביהודיה, וילהלמה, לוד, רמלה ובית-נבאללה. אהב לשיר ולנגן במפוחית, וגם חיבר שירים. באחד משיריו, המוקדש לאמו ונתחבב ביותר על חבריו, כתב: "אמא, אל תבכי נא באשר הלכתי / חובתי לפרוע למולדת האם". בטוח היה כי כדור לא יפגע בו, ואם יפגע – רק לאחר "שיהיה בעברו השני של הירדן" – כפי שאמר לחברו הטוב. זמן קצר לפני נפילתו החליט להצטרף לחיל-הים. אהרן נפל ביום ט' באלול תש"ח (13.9.1948) בשדה התעופה לוד. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.