מזוז, ישראל

בן גמרא ועזירא. נולד ביום כ"ו תשרי תרצ"ח (1.11.1937) בעיר ספקס שבטוניסיה. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר 'כל ישראל חברים' (אליאנס) . נוסף לכך למד מספר שעות נוספות ב'תלמוד תורה', הלכות, תנ"ך, תלמוד, עברית, קריאה בתורה ודברי יהדות נוספים. הלימוד במסגרת זו נעשה יותר לעומק ובהרחבה. בשנת 1955 עלה ישראל לארץ עם משפחתו, שנקלטה בבאר שבע. כדי להקל על פרנסת המשפחה עבד ישראל כרצף ב'סולל בונה' עד מועד גיוסו. הוא גויס לצה"ל בשלהי 1956 ושובץ בחיל התחזוקה. הוא היה חייל מסור, חרוץ ונאמן לתפקידו. בתום שירות החובה, השתחרר בדרגת סמל. עם שחרורו עבד ישראל בלשכת המס של 'הפועל המזרחי' בבאר שבע, שם היה מופקד על גביית המסים. במקביל למד בערבים ב'בית הפקיד', לתעודת בגרות והנהלת חשבונות. בשנת 1964 נשא לאישה את ז'ורז'ט ונולדו להם ארבעה בנים – יגאל, גבי, מאיר ויניב. בשנת 1980 התמנה למנהל סניף לשכת המס של 'הפועל המזרחי' בבאר שבע. מסירותו וכשרונו הקנו לו את ניהול לשכת המס האזורית הדרומית. שמו הלך לפניו, כאדם העוזר ללא גבול. הוא הושיט עזרה לכולם בסבר פנים יפות, כאשר על פניו נסוך חיוך תמידי. בשעותיו הפנויות נהג ישראל להגיע לבית זקנים ונזקקים ולסייע בידם להסדיר ענייניהם בנושאי קופת-חולים ובעיות אחרות. לילדים שעמדו לחגוג את בר-המצווה נהג לעזור בלימוד הנחת התפילין ובהכנת הדרשה. כל זאת ללא קבלת תמורה. הוא אהב להקשיב לפייטנות ולשירה הקשורה במסורת ובמורשת ישראל. הוא קרא היסטוריה של עם ישראל וספרים המתעדים את עם ישראל ומנהיגיו ואת מורשת ישראל בדורות האחרונים. הוא נהג לאסוף כל מידע וחומר הקשורים לעדתו הטוניסאית. בשירות המילואים המשיך ישראל לשרת בחיל התחזוקה, לרוב בבסיס 'משמר הנגב'. מפקדיו לא ויתרו עליו וכשנתבקש לעבור להג"א, סירב לעזוב את יחידתו. הוא השתתף בכל מערכות ישראל, החל במבצע קדש, ששת-הימים, מלחמת יום-הכיפורים ומלחמת לבנון. את ארבעת בניו חינך וגידל ברוח התורה, העבודה ואהבת הבריות – תכונות שהיו טבועות בו מילדותו. ביום י"ב בחשוון תשמ"ז (13.11.1986) נפל בעת שירותו, כאשר שהה בחופשה בביתו. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו אישה, ארבעה בנים, אם, שלושה אחים – אבא, פנחס והרצל ואחות – יהודית.