מוריס, ד”ר ישעיהו

בן חיה ונתן, נולד ביום כ"ט בתמוז תרע"ז (19.7.1917) בעיר גלזגו, סקוטלנד. היה חבר נלהב בתנועת הנוער הציוני "הבונים" ומנעוריו שאף לעלות ארצה. למד בבית-ספר תיכון ועם גמר לימודיו באוניברסיטה בלונדון קיבל תואר ד"ר לרפואה. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, השתתף בקרבות באירופה בדרגת קפטן (סרן) וקיבל אות הצטיינות גבוה על אומץ-לבו בהצלת פצועים בחזית הריין. באחת מערי אירופה המערבית נפגש הרופא הצעיר עם חיילי הבריגדה היהודית שבאו מארץ-ישראל ועזר להם בכל אשר יכול. הוא נטה שכם לעזרת יהודי המחנות והפליטים. עם סיום המלחמה השתלם במקצועו ובשנת 1947 נסע לצרפת ועבד במחנות הפליטים עד ינואר 1948, המועד בו עלה לארץ בספינת-מעפילים קטנה שנתפסה על-ידי הבריטים ונוסעיה הועברו לקפריסין. באי-הגירוש עבד כרופא המחנה. בחודש מרס 1948 הגיע לארץ והתגייס בשבוע הראשון לבואו, עוד לפני שפורסם צו הגיוס לרופאים. עם גיוסו נשלח כרופא לחטיבת "גולני" והצטיין שם בעוז-רוח וכשרון פעולה. היה מבקר בכל מקום מסוכן מהנקודות שעמדו תחת פיקוחו, ומצא תמיד פתרון לבעיות הקשות בימי הקרבות העזים, כשהציוד הרפואי היה דל ומספר הפצועים רב. אם כי היה רופא חטיבתי, היה מבקר את הפצועים והחללים בכל הגזרות, אף המסוכנות ביותר בחזית. ישעיהו נפל בסג'רה ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) בהגישו עזרה לפצוע במרפאה שבחזית. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה. לאחר שנפל הוענקה לו דרגת סרן.