מורבסקי, אהרן (אהרונצ’יק)

בן פרידה ומנדל, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ה (22.12.1924) בעיר פרוז'אני, פולין. בשנת 1935, בהיותו בן 11, עלה ארצה עם הוריו. כאן סיים בית-הספר יסודי בתל-אביב ועבד כמכונאי במוסך חברת "פורד" וכנהג. הוא פירנס את הוריו הזקנים ודאג להם בכל מאודו. בהתבגרו הצטרף ל"הגנה" והיה חבר פעיל ונאמן בכל פעולותיה. בשנת 1946 נפצע באחת הפעולות כשיצאה מחלקתו לסיור ונתקלה בכנופיה ערבית. הוא לא חיכה עד שיחלים וחזר צולע לתפקידו. מדי פעם בפעם הוציא ממחסני הצבא האנגלי נשק וכלי-עבודה שונים שה"הגנה" היתה זקוקה להם. כן היה פעיל בהורדת מעפילים בחופי הארץ והתקין גשרי חבלים לסייע למעפילים לרדת לחוף. כיוון שהמעפילים פחדו לעבור על הגשרים נאלץ לשאת, עם חבריו, את האנשים על הגב. היה חבר ביחידת חבלנים שנקראה "נילי" ופעלה בחבלה בשטח יפו, שכונת התקווה וכפר סלמה. כל תקופת השתתפותו בקרבות לא ביקר בבית הוריו ולא דרש לקבל חופשה. רק כאשר נפצע חברו והועבר לבית-חולים בתל-אביב, בא אהרן העירה ולא מש ממיטת חברו ובהזדמנות זו ביקר גם אצל הוריו. לדרישתם שיישאר כמה ימים בבית השיב: "לא עתה העת לשבת בחיבוק-ידים, המצב יותר מדי חמור". ועוד באותו יום יצא מהבית להצטרף לגדודו בחטיבה 7, בחולדה. בלילה השתתף במבצע "בן-נון ב'", ההתקפה השנייה על הלגיון בלטרון, בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים. היה בכוח שפרץ למשטרת לטרון, אך נסוג נוכח התנגדות קשה של האויב. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.