מויאל, שמואל (סמי)
בן אסתר ויוסף. נולד ביום כ"א באייר תשכ"ה (23.5.1965) באופקים. ילד רביעי מתוך שמונת ילדי המשפחה. סמי גדל והתחנך באופקים, החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'מורשה' וסיימם בבית-הספר התיכון המקיף. הוא אהב ספורט ואמנות והרבה לעסוק בשני תחומים אלה. סמי ניחן בחוש הומור מפותח, וידע לנצל זאת לצורך השכנת שלום בין חברים, ולהשכנת שלום-בית. הוא אהב לעזור לזולת, וכל משימה שהיתה בלתי אפשרית עבור האחרים, בוצעה על-ידו בקלות, באהבה ובחיוך. בתחילת אוגוסט 1983 התגייס סמי לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב לשירות במערך הטכני של חיל-האוויר, בבסיס רמון. את שירות החובה סיים בספטמבר 1986, ובאוקטובר אותה שנה החל את שירות הקבע שלו. מפקדיו מתארים אותו כאיש מקצוע מעולה ומסור לתפקידו, ששקד על קידום היחידה שלו ועל ייעול המערכות שהיה ממונה עליהן. בינואר 1997 קיבל סמי דרגת רס"ם. תפקידו האחרון ביחידה היה מ.ע. מחלקת ציוד נתיק בגף מערכות ירי. בשנת 1988, נשא סמי לאישה את בת-שבע, והם עברו להתגורר בנתיבות, עיר הולדתה, שם נולדו שלושת בניהם: נווה, שלו וסתיו. סמי אהב מאוד ילדים והיה מסור ביותר למשפחתו. במרס 1989 נבחר סמי לחייל מצטיין בגף חימוש. ביום י"א בתמוז תשנ"ח (5.7.1998) נפטר סמי ממחלת הסרטן, עימה התמודד משך שלוש שנים. בן שלושים ושלוש היה במותו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בנתיבות, עיר מגוריו. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, אם, אחות – אביבה ושישה אחים – אליהו, יורם, דוד, עזר, אמיר ומוטי. הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, כותב במכתב תנחומים למשפחה: "שמואל זיכרונו לברכה, תואר על-ידי מפקדיו כנגד מקצועי ובעל רמה אישית גבוהה, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. שמואל הפגין נכונות לתרום ולסייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוד ומקובל על מפקדיו ופקודיו כאחד." סגן-אלוף אורי, מפקד היחידה אומר למשפחה: "מצאתי כי סמי איש מאמין, חזק ובעל רצון עז להתגבר. אדם אשר טובת משפחתו וחבריו חשובה לו מטובתו, והוא נכון לעזור ולתמוך ככל שרק יוכל. בשנים שבהן שירת בבסיס 'רמון', טרם חלה, בלט סמי ברמתו הגבוהה. הוא היה חדור מוטיבציה ובעל רצון לעזור, לתרום ולסייע ככל הנדרש. סמי הוביל מהלכים רבים, אשר הגבירו את הרמה המקצועית במחלקה ואת שביעות הרצון של מקבלי השירותים, ועל כן זכה להערכות רבות ממפקדיו ופקודיו." לזיכרו הוקם בית-כנסת בנתיבות 'משכן שמואל' ונכתב ספר תורה. במרס 2000 נערך ערב לזיכרו, בו הוכנס ספר התורה שנכתב לזיכרו לבית הכנסת 'משכן שמואל', שהוקם על שמו.
