מדר, חיים

בן יקוטה וסאסי. חיים נולד בטוניסיה בח' בחשוון תש"ז (2.11.1946). הוא גדל בטוניסיה ועלה ארצה בשנת תשכ"ד (1964). בנובמבר 1967 התגייס חיים לשירות החובה בצה"ל ושירת במשמר הגבול. לאחר מכן המשיך לשרת בחיל במסגרת שירות הקבע. חיים השתתף בכל הקורסים האפשריים במסגרת בד"א וגם סיים קורס מש"ק מודיעין. במהלך שירותו המגוון בכל יחידות מג"ב לא פעם ציינו אותו מפקדיו לשבח על תרומתו. חיים נחשב לאיש אמיץ ובעל שאר רוח, אדם אהוב ונאהב על הכלל. מפקדו סיפר עליו: "תמיד במרכז העניינים, דואג לשוטרים, מסייע למפקדים על ידי ניסיונו ושלוותו, נותן הרגשה שיש עדיין גורם נוסף בצוות החשיבה". במהלך שירותו קיבל חיים כמה אותות: "אות מלחמת יום הכיפורים", "אות השירות המבצעי", "אות מלחמת שלום הגליל". חיים נישא ליפה ובמשך השנים נולדו לזוג שלושה ילדים: יהודית, יערית ואסף. הם חיו ביישוב שפר. חיים אהב את משפחתו יותר מכול. הוא שימש דוגמה באהבתו למשפחתו ובחוזקו הנפשי, והדבר בלט כאשר ב-1974 נהרגו שני אחיו הצעירים של חיים, דוד ויהודית, בעת השתלטות צה"ל על מחבלים שהחזיקו תלמידים כבני ערובה במעלות. רב-סמל ראשון חיים נפל בעת מילוי תפקידו בלבנון, באסון צור הראשון. בבוקר יום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982), במהלך מלחמת שלום הגליל, אירע פיצוץ בבניין בעיר צור שבו שכנו הממשל הצבאי הישראלי וכוחות צה"ל רבים. הבניין קרס וכמאה איש נהרגו, בהם שבעים ושישה אנשי כוחות הביטחון של ישראל. חיים היה בן שלושים ושש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין החדש בצפת. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. מפקדו של חיים סיפר בהספדו: "בעצם חיים לא היה צריך לשרת בלבנון עקב אירוע מעלות שבו נהרגו אחיו ואחותו, אך לא יכול היה שלא להיות עם היחידה". לזכרו של חיים הוחלט, בסיוע המועצה האזורית מרום הגליל, לקרוא רחוב בשכונת ביריה בצפת על שמו – רחוב חיים מדר