מגן, שלמה-יעקב

בן רחל ויוסף-מאיר, נולד בערב ראש השנה תר"ץ (4.10.1929) בירושלים. סיים בהצטיינות בית-ספר יסודי והתחיל ללמוד בבית- ספר למלאכה של "המזרחי" בתל-אביב, אך בשל מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו למד את מקצוע ניסור היהלומים בנתניה ועבד בו. אחרי-כן היה חבר בקואופרטיב לניסור יהלומים וליטושם של "הפועל המזרחי" בתל-אביב, אך חי בחסכנות ודאג לכל צורכי הוריו. היה חובב ספורט, וחבר באגודת הספורט "אליצור" והצטיין בענפי ספורט שונים. יעקב-שלמה נאסר בידי הבריטים ללא סיבה כלשהי, היה עצור שלושה חודשים בלטרון ושוחרר. עד היותו בן 18 לא התירו לו הוריו להתגייס ל"הגנה", אך מיד כשמלאו לו 18 שנה הצטרף בשמחה ל"הגנה". התאמן במשך שלושה חודשים בנתניה. אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות, התגייס לצבא, ושירת בפלוגה הדתית בחטיבת "אלכסנדרוני" כרב-טוראי. היה בין כובשי קאקון, טנטורה, קולה, טירה, עין ע'זאל ועוד. שש אלי קרב ובקרבות גילה שקט נפשי ומשמעת. חבר לפקודיו ולא התנשא עליהם. היה אחד השחקנים הטובים של נבחרת- הספורט בפלוגתו. שקט מטבעו, מסור להוריו ולחבריו, שומר דת ואוהב עבודה, טוב לב ועוזר לזולתו. בזמנו הפנוי הירבה לקרוא בספרים. מן "המשולש" הועבר עם יחידתו לאזור הדרום. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום ב' דחנוכה, כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.