לסנר, בנימין (בני)
בנם-יחידם של אסתר ומשה, נולד ביום כ' בשבט תרפ"ז (23.2.1927) בעיר בקאו, רומניה. בעודו ילד נתייתם מאביו והיה עליו לעזור לאמו בפרנסתה. בערבים למד בבית-ספר מקצועי ובו בזמן עבד גם בבית-חרושת. אולם תנאי-חייו הקשים לא מנעו בעדו מלהיות ער לכל הנעשה ביהדות ובתנועה הציונית. עם כניסת הנאצים לרומניה הצטרף לתנועת המחתרת הציונית. עלה ארצה בשנת 1944 עם חברים אחדים מתנועתו, תנועת "השומר הצעיר", בספינה קטנה שהגיעה בשלום לארץ (עוד לפני סיום מלחמת- העולם השנייה). עם חבורתו בא לעין שמר, עבד בפרדסים וחיבב את עבודתו. בהיותו בעל אופי חזק הסתגל עד מהרה לחיים בארץ. חבורתו יצאה למושבה להקים קיבוץ, אך הוא לא שהה זמן רב בקיבוץ זה, כי עם החמרת המצב בארץ נשלח לקורס מ"כים. עם קיבוצו עבר לגבולות שבנגב ונתמנה לתפקיד אחראי במערך הביטחון של הנקודה. בהתחלת מלחמת-העצמאות המשיך לארגן את הגנת גבולות שנמצאה 24 ק"מ מהגבול המצרי ומוקפת אויבים. ביוני 1948, בעת הקרבות עם המצרים, היה אחראי למחלקה מאנשי המשקים בנגב. תודות לאופיו המחושל הצליח לארגן את המחלקה ולהדריכה, על אף התנאים הקשים מאוד. לקראת סיום קרבות "עשרת הימים" נערך מבצע "מוות לפולש", בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב. על יחידתו הוטל לכבוש את משלטי כאוכאבה וחוליקאת. בקרב על כאוכבה נפצע, אך המשיך לפקד עד אשר נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נקבר ברוחמה. הניח אחריו אישה. הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.