למפרט, יעקב

בנם הבכור של שרה (לבית ויסוקר) ודוד. יעקב נולד בי"ג בחשוון תרע"ה (2.11.1914) בתל אביב. היה אח ליוסף, עליזה, יהודה ויגאל. הוא גדל בתל אביב. ב-20.12.1941 נישא יעקב להדסה לבית לוקוב ובשנים הבאות נולדו להם שתי בנות: נילי וורדיה. בתקופת המנדט שירת יעקב בנוטרים. אח"כ שירת במשטרה הבריטית. במהלך שירותו זה הוא העביר מידע ונשק למחתרות, נחלץ לעזרת היהודים בהיתקלויות עם המשטרה הבריטית ואף שימש כמתווך ובורר מהימן בין אצ"ל וההגנה. הוא גם השתתף בפעולות נועזות של ארגון בית"ר וארגון הצה"ר, בין היתר השתתף בהורדת הדגל הנאצי מתורן הקונסוליה הגרמנית בגבול יפו-ת"א. אחרי מלחמת העצמאות הוענק לו אות הקוממיות. במלחמת העצמאות יהודה, אחיו של יעקב, נפל במערכה על רמלה ב- 20.5.1948. עם הקמת המדינה התגייס יעקב למשטרת ישראל, היה שוטר מס' 226 – מראשוני השוטרים. במהלך שירותו הוא נשלח לקורס קצינים בבסיס אימונים ארצי בשפרעם ולמד בביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה. יעקב היה אהוב על כל מכריו ופיקודיו. בעל אומץ לב, מהימן ואנושי. הוא היה ספורטאי, חבר באגודת יורדי-ים זבולון, השתתף בתחרויות בוקס/אגרוף מול השוטרים הבריטים ורכב על סוסים ואופנועים. יעקב נפצע קשה מאד במהלך שירותו במשטרה. הוא טופל בבי"ח רמב"ם בחיפה במשך חודשים ארוכים. ביום ז' באייר תשי"ג (22.4.1953), בהיותו בקורס קצינים, הוא נפטר עקב הפציעה הקשה. רב-סמל יעקב היה בן שלושים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בחיפה – חוף הכרמל. מתוך ההספד ליעקב: "… כולנו הערצנו את בינתו, יושרו ואומץ לבו העשוי ללא חת, בשעות גורליות ואכזריות במאורעות 1936/9, בייחוד בחיפה ובסביבה, הקלה חברתו של יעקב הרבה את המשא הכבד…" ספרייה בביה"ס לקצינים בשפרעם נקראה על שמו של יעקב. שמו של יעקב מונצח על האנדרטה המרכזית של המשטרה בבסיס בשפרעם.