ליפשיץ, פנחס (פיני)

בן אסתר ופסח, נולד ביום י"ב באדר א' תש"ח (22.2.1948) בתל-אביב. הוא סיים את בית-הספר היסודי "הכרמל" ואחרי כן עבר ללמוד בבית-הספר התיכון "גאולה". כעבור שנה עבר לבית-הספר המקצועי "אורט". בהיותו נער נהרג אחד מאחיו ליד עין-גדי, בעת שטייל עם כיתתו במסגרת הגדנ"ע. המשפחה, שידעה שכול, ליוותה בחרדה את בנה השני כאשר התקרב מועד גיוסו לצה"ל. במאי 1966 התגייס, עבר אימוני טירונות ונשלח לקורס נהגי משאית. הוא השלים בהצלחה את הקורס וכל תקופת שירותו הועסק כנהג. פנחס לחם במלחמת ששת הימים ואחרי המלחמה הועלה לדרגת סמל. במאי 1969 השתחרר מן השירות הסדיר, התחתן ועבר לגור ברמת-גן. גם בחייו האזרחיים עבד כנהג. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות והוביל גייסות לחזית. במלחמת שלום הגליל גויס לשירות מילואים והוצב כנהג בבית הממשל הצבאי בצור. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982), כתוצאה מהתפוצצות מיכל גז בבית הממשל, קרס הבניין וקבר תחתיו את יושביו. בין ההרוגים היה גם פנחס. בן 35 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו רעיה, שני ילדים, הורים ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "פנחס ביצע את כל המוטל עליו במסירות והיה אהוד על חבריו"