ליאון, שלום

בן ביה וז'ק, נולד ביום ב' באב תרפ"ח 19.7.1928)) בעיר שומן, בולגריה. חמש שנים למד בבית-ספר עברי בבולגריה והמשיך את לימודיו בבית-ספר ממשלתי. היה ציוני בהשקפתו והצטרף לתנועת "החלוץ". בהגיעו ארצה הצטרף ל"הגנה". עבד בבית-חרושת לקופסאות פח והיה חבר במפלגת פועלי ארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב29.11.1947-, על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התנדב ויצא לשירות בחטיבת ירושלים. ביום ב' באדר א' תש"ח 12.2.1948)) עמד עם שלושה מחבריו בעמדה בשכונת בית ישראל. שוטרים בריטיים הקיפו את העמדה ובתכסיס עורמה הוציאו מידם את הנשק, החרימו אותו ומסרו את שלום וחבריו, כשהם חסרי נשק, לידי הערבים. הערבים התעללו בהם ורצחום בדם קר. שלום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בהר-הזיתים. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.