לוי, שבתאי

בנם יחידם של משה ואינס. נולד ביום י"ט במרחשוון תשי"א (30.10.1950) בחדרה ולמד בבית-הספר היסודי "מסילות" בנתניה. הוא התבלט בנכונותו תמיד ליטול כל תפקיד וכל משימה שהטילו מוריו עליו ולמלא אותם בדייקנות, ביושר ובאמונה. יותר מכל מקצוע עיוני אהב את שיעורי המלאכה, כי ניחן בתבונת-כפיים. שבתאי היה בן מסור, אח נאמן וידיד אמת. בחפץ לב הושיט עזרה לכל אדם. הוא היה צנוע, ביישן במקצת אך כל מכריו ומיודעיו אהבו אותו על טוב לבו ויושרו והעריכוהו על מסירותו. הוא גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969 ולא היה גבול לשמחתו, כשקיבל את הצו להתייצב בלשכת הגיוס, ואמר לאמו: "אמא, אני רוצה להיות חייל טוב ואני רוצה שתהיו גאים בי. את עוד תתגאי שיש לך בן כזה". הוא הוצב ושירת בחיל-האויר והצטיין כחייל מסור לתפקידו, שמילא כל מה שהוטל עליו בדייקנות ובמסירות. גם כשהיה יוצא לחופשות היה תמיד דרוך ומוכן להיקרא לשוב לבסיס. אור ליום ב' באייר תש"ל (7.5.1970), נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.