לוי, יוסף (יוסי)

בן וירג'יניה ולוי, נולד ביום י"ג באדר תרפ"ח (5.3.1928) למשפחה ציונית מסורתית בסופיה, בירת בולגריה. את לימודיו בבית-הספר היסודי סיים בהצטיינות, וכן הצטיין בציור ובנגינה באקורדיאון, בה הסב הנאה לחבריו בקן "השומר הצעיר", שהתחנך בו לציונות סוציאליסטית, ועמד במרכז החברה. בשעת גירוש היהודים מסופיה, בתקופת השלטון הנאצי במלחמת-העולם השנייה, נטל על עצמו את הדאגה לקיום משפחת בית אביו, ותוך כדי כך שמר בלבו על שאיפתו לעלות ארצה. משגורשו הנאצים ונפתחה הדרך, עלה ארצה בשנת 1945 במסגרת "עליית-הנוער" ונתקבל להכשרה ב"חברת-הנוער" בקיבוץ הזורע. הוא דבק בעבודת הפלחה, ובייחוד בטרקטור ובמהרה התמחה בעבודה בו, וכן התאמן שם במסגרת הגדנ"ע. בנשפי החבורה היה הרוח החיה בעליזותו ובנגינתו. ב-15.11.1947 התגייס עם כל חבריו לפלמ"ח, ועם תחילת הקרבות בארץ שירת בגדוד הראשון. הוא נשלח לשרונה וסיים קורס נהיגה ועם שובו לגדודו השתתף בכל פעולותיו העיקריות, כגון: פיצוץ גשר שייח'-חוסיין על הירדן, מערכת משמר העמק, וההתקפות על כפר קנה, כפר קעון (ליד טירת צבי), כפר צנדלה, ובאחרונה על כפר זרעין, שם נפל ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.