לוינגר, מאיר (אהרן)

בן לאה ומרדכי, נולד ביום ו' בטבת תרפ"ו (23.12.1925) בעיר גאלנטה, צ'כוסלובקיה. בשנת 1933 עלה לארץ ורכש לו השכלה יסודית. מאיר התחיל לעבוד והתמחה כלוטש יהלומים. בשנת 1944, בגיל 18, הצטרף ל"הגנה", אך פרש ממנה ועבר למחתרת לח"י, בה היה ידוע כ"צעיר הבלונדיני הגבוה" וכינויו "אהרן". היה עשוי ללא חת, תקיף במבצעיו ורך וחברי כלפי פנים. פעם הוקפה חבורת צעירים והוא בתוכם על-ידי שוטרים בריטיים והוא כבר הספיק להתחמק, אך חזר אל חבריו המוקפים. "לא יכולתי להפקירכם לבד", אמר. הוא השתתף בהתקפות על הבריטים ובפיצוץ בית סטנטון בחיפה, ששימש מרכז לאנשי-הכנופיות הערבים. זמן מסוים שימש בפעולות הארגון בחיפה בדרגת סגן. באחד החיפושים נאסר על-ידי הבריטים, אך שוחרר מחוסר הוכחות. עם הקמת צבא הגנה לישראל הצטרף לשורותיו ושירתת בחטיבה 8 בתפקיד מפקד מחלקה. בראש מחלקתו פרץ לשדה התעופה בלוד ומשם יצא לטיהור הכפרים בסביבה. השתתף בפריצת הדרך לנגב ובכיבוש באר שבע. נשלח לקורס קצינים בנתניה, אך לא יכול לסיימו, כי חזר ליחידתו, להשתתף בהתקפה על משטרת עיראק-סואידן ופנה עם מחלקתו, לאחר כיבוש המשטרה, לעבר הכפר סואידן. למרות ההפגזה הקשה התקדם לקראת האויב. בתוך זחל"ם, עם כמה מאנשי מחלקתו, מצא את מותו, כשנפגעו מפגז תותח, ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.