לוין, שמואל

בן רחל ובן-ציון יעקב, נולד ביום ט"ו בשבט תרע"ב (3.2.1912) בירושלים. למד ב"חדר" וחונך ברוח היהדות. חינוכו זה הביאו לדבוק בתנ"ך ובנוף הארץ. את השכלתו הגבוהה יותר רכש בכוחות עצמו והיה לאדריכל לעבודות בנייה. מכריו תלו בו תקוות רבות ביודעם את כשרונותיו בתחום זה. בהתאם לתוכניות שעשה, הוקמו בתים רבים בירושלים, ביניהם בניינים ידועים, וגם זכה בפרסים בתחרויות-בנייה. זמן מסוים היה חבר קיבוץ נען. שמואל הכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה, הירבה בטיולים, ברגל וברכב, ובייחוד דבק בנופה של ירושלים וסביבותיה. היה אדם טוב-לב, שידו פתוחה לכל דורש. נפשו צמאה לדברי ספרות ואמנות, ובביתו אפשר היה לשמוע יצירות מוסיקה מובחרות. היה חבר ותיק ב"הגנה". בימי מלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. זמן-מה לפני החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, התייצב לשירות וקיבל על עצמו תפקידים שונים, שמילאם באמונה ובמסירות-נפש. השתתף בפעולות ובסיורים ועבר בהצטיינות רבה קורס גבוה למפקדי פלמ"ח. ביום בו הסתיים הקורס ביום כ"ב בניסן תש"ח (30.4.1948) חזר לביתו ברוממה בשעת הפגזה קשה על צפון ירושלים. בעומדו בחדר-המדרגות פגע בו פגז והרגו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים. היה ערירי במותו.