לדרמן, חיה (הלה)

בת גילה ומשה, נולדה ביום כ"ט באלול תרפ"ג (10.9.1923) בעיר לודז', פולין, למשפחה שומרת דת וקרובה לציונות. אחרי שסיימה שבע כיתות של בית-ספר יסודי הצטרפה, בניגוד לרצון הוריה, לתנועת "בני-עקיבא" והיתה מהפעילות בחברותיה. לאחר הכיבוש הגרמני נכלאה בגיטו לודז' והמשיכה שם לארגן ולעודד ברוח תנועתה, תנועת הנוער החלוצי-דתי. בשנת 1944 הועברה עם בני משפחתה למחנה-המוות אושוויץ, ומכל משפחתה נותרו בחיים רק היא ואחותה. בנדודיה עברה את מחנות ברגן-בלזן, מגדבורג ועוד. אחרי השחרור, בקיץ 1945, חזרה ללודז' והתחילה לעסוק מחדש בעבודתה הארגונית בייסוד קיבוצים. בתפקיד זה שהתה בעיר קרקוב בה היתה ממייסדות הקיבוץ "לניצחון", ובשעת פרעות שערכו פולנים ביהודים שימשה מופת בעוז הגנתה. מקרקוב עברה לגלייביץ, ביטום ובנדין ופעלה שם בארגון נוער ובייסוד קיבוצי-הכשרה. לרגל תוכנית עלייתה חזרה ללודז' ומשם עברה לגרמניה. שם שהתה בקיבוץ-הכשרה ובחווה החקלאית של תנועתה באשבך. בשנת 1946 עלתה באונייה "לטרון" שנתפסה על-ידי הבריטים ונוסעיה נשלחו לקפריסין ובשנת 1947 עלתה לארץ והתיישבה בכפר עציון. היא נקלטה יפה בחברה, עבדה בטיפול בילדים והקדישה מזמנה לאימונים ולשמירה. עמדה להקים בית משפחה עם אחד מחברי הקבוצה. חיה נפלה עם פרוץ שריוני האויב לכפר ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), כאשר מילאה את תפקידה כמגישת עזרה ראשונה, במקלט אשר מתחת לבניין המנזר הגרמני, מקום מושב מפקדת הכפר. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים