לביא, אליהו

בן דבורה ואלפונסו. נולד ביום י"ז בחשוון תשל"ג (25.10.1972) בירושלים. למד בבתי-הספר היסודיים 'יסוד המעלה' ו'מפתן' בראשון לציון. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבתי-הספר התיכונים 'תל נוף' ו'עמל רמלה'. אלי השתלם במקצוע הספרות בבית-הספר התיכון ובבית-ספר פרטי לספרות בראשון לציון וקיבל תעודה מקצועית. הוא התפרנס מעבודתו כספר עד גיוסו לצה"ל. במשך שלוש שנים שימש כמתנדב בתחנת מכבי-אש בעירו – מקום עבודתו של אביו. בשעות הפנאי אהב לעסוק בספורט ובפרט בשחייה. אלי גויס לצה"ל בשלהי נובמבר 1990 והוצב במשמר-הגבול. כעבור שנה, עקב בעיות רפואיות, הועבר ליחידה בחיל השריון. בתקופה זו הורע מצב בריאותו והוא נשלח לארצות-הברית לניתוח לב-ריאה, אולם לא הספיק לעבור את הניתוח. ביום כ"ג באייר תשנ"ב (25.5.1992) נפל אלי בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. השאיר אחריו הורים, שני אחים – ציון ורונן, ושתי אחיות – מירי ופנינה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "רב"ט אלי הספיק לשרת בגדוד חמישה חודשים, בטרם אושפז לבדיקות רפואיות. בחודשים בודדים אלו הספיק אלי לבקר במסגרת הגדוד במקומות שונים בארץ ולמד לאהוב אותה בדרכו שלו. בכל מקום בו הקים הגדוד מחנה היה אלי מעמודי התווך בכל הקשור בהקמת המאהל ושמירה על חזותו הנאה. אלי נהג לספר את חיילי הגדוד ופיתח קשר מיוחד בינו לבין חיילי פלוגת המפקדה".