לאופגס, נתן (“ג’ינג’י”)

בן ישעיהו ומרים. נולד ביום כ"ו בטבת תרצ"ב (5.1.1932) בעיר פולטוסק שבפולין. שנתיים אחרי היכנסו לבית-ספר יסודי פרצה מלחמת-העולם השניה ואז גורשה המשפחה על-ידי הגרמנים ועברה לרוסיה הלבנה; עד שנת 1941 המשיך את לימודיו בעיר קפטקיאביץ. מאותה שנה ועד 1946 גמר שמונה כיתות בקוקז. הוא והוריו נכלאו במחנה הזנהקה שבגרמניה. הצטרף לשורות-ה"הגנה" עוד בהיותו בגיל ט"ז, עזב את הוריו ובאוגוסט הגיע לארץ. השתייך לתנועת "השומר הצעיר". הראה נטיה מיוחדת לספורט והשתייך ל"הפועל". מייד ביקש להצטרף לצבא אך מפני גילו הרך נדחתה בקשתו ורק בשנת 1950 נכנס לשירות סדיר. היה אחד הנהגים בנגב הדרומי ובגלל מזגו העליז ופניו המאירות היה חביב על כל חבריו והכל ששו לקראת הסיורים שניהל, אשר בהם היה נוהג מתוך בטחון עצמי. ביום כ' באלול תש"י (2.9.1950) יצא עם חבריו לאחד הסיורים לוואדי רדדי שליד אילת. בדרך התנפלו עליהם מסתננים ובקרב עמהם נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.