כרמי, נחמן

בן קרולי ורות. נולד ביום כ"א בכסלו תש"ז (14.12.1946) בהונגריה. בעודו ילד, מתה עליו אמו. הוא סיים את בית הספר היסודי בהונגריה, ועלה לישראל יחד עם אביו בשנת 1957. כאשר הגיע לישראל, הוא נשלח על ידי "עליית הנוער" להתחנך בקיבוץ חצור ושם גדל בחברת נערים בני גילו, שהתקבצו מכל קצוות תבל. הוא צורף לקבוצת "ארז", כיתה של תלמידי "עליית הנוער" במסגרת המוסד החינוכי בחצור ובית הספר התיכון שבמקום. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל באימוני הגדנ"ע ובמסגרת המוסד החינוכי, אשר בו גדל והיה לנער נאה, המושרש בהווי הארץ, בשפתה ובתרבותה. משפחה מחברי קיבוץ חצור "אימצה" אותו, טיפלה בו באהבה ובמסירות ובני המשפחה ראו בו שאר בשר. הוא גויס לצה"ל בחודש אוגוסט 1964. בתקופת האימונים בלטה נכונותו לסייע לחבריו ולעודד את המתקשים. במלחמת ששת הימים לחם בקרב על שחרור ירושלים הבירה בדביקות ובמסירות. לאחר שחרורו משירות חובה החליט נחמן כי חובתו הראשונה היא לעזור לאביו הזקן, לכן הוא נרתם לעבודה ועמד במשימה שהציב לעצמו. בראשית יולי 1969 הוא נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום ד' באב תשכ"ט (19.7.1969), נפצע באזור תעלת סואץ בשעת הפגזה מצרית קשה, ובדרך לבית החולים מת סמל נחמן מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.