כהן, עובדיה

בן דוד וחנה. נולד בשנת תש"ך (אוגוסט 1960) בחלב שבסוריה. בהיותו בן שנה עלה ארצה עם משפחתו. תחילה התגוררה המשפחה בחיפה, שם עשה עובדיה את שנות-ילדותו המוקדמות, בכלל זה גן-הילדים. כשהיה בכיתה א', עברה משפחת כהן לקרית- אתא. עובדיה למד בבית-הספר היסודי 'עצמאות' ולאחר שש שנות-לימוד עבר לחטיבת-הביניים וסיים כיתה י' בבית-הספר התיכון. לאחר-מכן פנה ללמוד מכונאות-רכב בבית-הספר הצבאי שבכורדני, כשהוא משלים את לימודיו התיכוניים. עובדיה היה בן-זקונים במשפחה ברוכת-הילדים וזכה ליחס מיוחד מצד ההורים. כילד רק היה ביישן ונחבא-אל-הכלים, אולם משבגר היה לנער פעלתן ומקובל בחברה, מצטיין בלימודים ובספורט. לאחר שעות-הלימודים היה עובדיה פעיל במסגרת המועדון הקהילתי שליד ביתו ושימש בו כמדריך חברתי וכמדריך-ספורט. רוחו הטובה עליו תמיד, יזמתו הרבה ודבקותו במטרה – כל-אלה תרמו להצלחתו בתפקידיו במועדון. עובדיה היה נער עליז ומלא-חיים, חביב על מוריו ועל חבריו, ומעל-לכול הצטיין ברגישות רבה ובחושים בריאים. ביום 6.11.1977 גויס לצה"ל והוצב לחיל-השריון כנהג. לצבא גילה יחס של כובד-ראש ורצינות רבה ושאף לקריירה צבאית. הוא שירת ביחידה קרבית והיה שבע-רצון. ביום ח' בשבט תשל"ט (5.2.1979) נפל עובדיה בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עובדיה מילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות, בלט ביושרו האישי ובדבקותו במשימות שהוטלו עליו ומילאן ללא דופי… אין מחיר לעובדיה, דמות שקשה לשכחה. חייל למופת ונהג לדוגמה, מסור ונאמן. כולנו אהבנו אותו". הוריו הנציחו את זכרו בספרייה תורנית שהקימו על-שמו בבית-הכנסת לעולי-סוריה שבקרית-אתא.