כהן, יוסף (ג’ו)
בן דבורה ויצחק, נולד ביום כ"ד באב תרס"ח (21.8.1908) בעיר פילדלפיה, ארצות-הברית. הוא גדל בלוס-אנג'לס שבקליפורניה, סיים בית-ספר תיכון ועסק במסחר. בשנת 1941 גויס לצבא ארצות-הברית, ושירת במחלקת-המודיעין של דיביזית-הרגלים ה26-. השתתף בכל הפעולות בחזיתות המזרח הרחוק והגיע לדרגת סטאף-סרג'נט (סמל-ראשון). אחרי המלחמה חזר לעסקו בלוס-אנג'לס. השמדת היהודים באירופה וחסימת דרך הגאולה של שרידיהם נגעו ללבו וביולי 1947 התייצב ב"ליגה לשחרור לאומי" שהקימו יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית בוושינגטון ואמר: "אני חייל, לחמתי מלחמות של עמים אחרים. רצוני עתה להילחם למען עמי. הנני לשירותכם". כשנקנתה האונייה "אלטלנה" שירת בה בשמירה, בקניות ובהשגת החלקים לתיקונה. השתתף בנסיעותיה הראשונות כמלח וספק-חוץ. בינואר 1948 עבר לשירות יבשתי באצ"ל בפריז. בא במגע עם אנשי מאק"י (המחתרת האנטי-נאצית בצרפת) ועסק בקניית נשק, באריזתו ובשליחתו ארצה. בפעולה זאת נאסר אך הצליח להשתחרר ולחזור אל האונייה לפני הפלגתה ארצה ושירת בה כמפקד המשטרה הצבאית, אך סירב לקבל דרגות. אחרי מלחמת-האחים בחופי כפר ויתקין ותל-אביב התהלך ימים אחדים בתל-אביב ואחר- כך עלה להילחם בשורות אצ"ל בירושלים. בלילה האחרון של "קרבות עשרת הימים" השתתף במבצע "קדם" – ניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים. בליל שבת, אור ליום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) ושעתיים לפני התחלת ההפוגה נפל בקרב. נקבר בשייח'-באדר א'. בים כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.