יצחק, מרדכי

מרדכי, בן רחל ואשר, נולד בשנת 1950 בבגדד שבעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. בני המשפחה גרו במעוז ציון שבמבשרת ירושלים. מרדכי סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "אריאל" בירושלים בשנת 1964. אחרי כן עבד כפועל בניין עד לגיוסו. הוא היה נער שקט, מסתגר והרבה להתבודד. מעולם לא התלונן על קשיים. הוא היה נמוך קומה, אך התחשל בעבודתו. מרדכי גויס לצה"ל בפברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לנהגי טנקים בבית-הספר לשריון. אחרי כן הוצב בגדוד טנקים ושירת במקומות שונים כנהג טנק. בפברואר 1971 סיים מרדכי את שירותו הסדיר והחל לעבוד בחברה למזגני אוויר. הוא היה אהוב על מעבידיו ועל חבריו, בזכות השקט והשלווה שהישרה על סביבתו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף מרדכי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. בקרבות על ראש הגשר, שהתחוללו ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), נפל מרדכי. הטנק שלו, שהוסע על דוברה בתעלה, נפגע מפגז אויב ונפל המימה. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה-הצבאית בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם וארבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו כי מרדכי הצטיין באומץ לב רב, חרף את נפשו במערכה ומילא בשלמות את המשימה שהושתה עליו. ועוד ציין המפקד כי מפקדיו של מרדכי וחבריו אהבוהו.