יצחקי, הלל

בן מזל ואבשלום, נולד ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תרפ"ח 17.10.1927)) בתל-אביב. תחילה למד בבית-הספר היסודי "יסוד המעלה" ולאחר מכן בבית-הספר למסחר "פיטמן" עם זאת למד גם ליטוש יהלומים. הלל גילה כישרון בספורט ובמוסיקה ואף עסק בשני תחומים אלה. היה שחקן בקבוצת הכדורגל "הכח" ובית"ר וידע לשמח את חבריו בנגינה במנדולינה ובמפוחית-פה. כבר בצעירותו היה חבר תנועת-הנוער בית"ר ובגיל 17 הצטרף לאצ"ל. בשירות המחתרת עבר את אימוני הנשק המקובלים בה ונטל חלק בפעולות התעמולה של ארגונו. ב1945- נשלח לקורס סמלים במבצר שוני שליד בנימינה. במהלך הקורס הוקפה הסביבה בחיילים ושוטרים בריטיים ולאחר חיפושים מדוקדקים נעצרו כל משתתפי הקורס, שמונה-עשר צעירים ושתי צעירות. הם הועמדו למשפט בפני בית-דין צבאי ובמהלכו השמיעו הצהרות פוליטיות ברוח המחתרת. בית-הדין דן אותם לתקופות מאסר שונות, ואחר-כך נשלחו לרצות את עונשם בכלא עכו. הלל נידון לחמש שנות מאסר. בין כותלי הכלא הקדיש ממרצו לארגון פעילות חברתית גם כאשר מצב בריאותו החל מתדרדר בשל דלקת התוספתן. זמן קצר לפני פריצת כלא עכו על-ידי כוחות האצ"ל 4.5.1947)), הועבר הלל לבית-הסוהר המרכזי בירושלים, מקום שם החריפה מחלתו וכאביו גברו. על אף דרישתו להעבירו לבית- החולים היהודי "הדסה", נשלח לבית-החולים הממשלתי שבתוך בית-הסוהר ושם קיבל טיפול רפואי נחות. ביום כ"ב בטבת תש"ח 4.1.1948)) נפטר על שולחן הניתוחים. הוא הובא למנוחות בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. בן 20 היה במותו.