יעקובוב, אברהם אבי

בן סוניה ויהודה. נולד ביום ו' באלול תשי"ב (27.8.1952) בתל אביב. אבי החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "יונה הנביא" וסיים בבית-הספר התיכון העירוני ג' במגמה למכניקה עדינה. אבי גויס לצה"ל בראשית מאי 1970 והצטרף לחיל הרגלים. את שירותו הסדיר עשה בחטיבת גולני ובצנחנים. בתקופה זו נשא לאשה את רומה, רעייתו הראשונה, ובשנת 1975 נולדה בתו הבכורה גלית. אבי התנדב לשירות הקבע והוצב לבסיס ההדרכה של חיל החימוש. במרוצת השנים יצא לקורס קצינים ובין תפקידיו – מ"פ מפקדה בבה"ד וקצין תחזוקה. בהערכות המצויות בתיקו האישי נכתב: "מקצועי מאוד. בעל מוטיבציה גבוהה. קידם באופן משמעותי את נושאי התחזוקה בבה"ד. איכפתי, יוזם, מלא פעילות, קצין טוב מאוד ומסור מאוד לתפקידו. מעורה בכל הנעשה בגדוד, פועל ומתכנן היטב, מגלה דאגה לפרט ובאחריות אישית גבוהה". חברו ליחידה מספר שאבי היה אדם טוב וחבר טוב, רגיש ומסור לעבודתו. בשנת 1981 התגרש אבי מרעייתו, ובשנת 1985 התחתן בשנית, עם מזי. במרוצת השנים נולדו להם שלוש בנות – רוני, והתאומות אביב ושני. המשפחה עברה להתגורר באריאל. אבי אהב את נופי יהודה ושומרון, הוא אהב את ביתו באריאל ואהב במיוחד לטפח את הגינה היפה שליד הבית. ביום י"ז בסיוון תשנ"ה (15.6.1995) נפל אבי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. בן ארבעים ושלוש היה בנופלו. השאיר אחריו אשה, ארבע בנות , אחות – רעיה ושני אחים – יוסי ואיציק. על שירותו המסור בצבא הקבע קיבל רס"ן אבי תעודת הוקרה וכבוד. במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "אברהם תואר על ידי מפקדיו כקצין ממושמע וחרוץ, אשר ביצע את עבודתו במסירות ובמקצועיות, היווה דוגמה אישית לסובבים אותו, ונהג לגלות רגישות לצורכי פקודיו תוך אמונה בצדקת הדרך. אברהם היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחייליו". רעייתו הנציחה את זכרו בבית הכנסת.