טרייטל, ארנון

בן גיורא וחנה. נולד ביום ח' באלול תשי"ח (24.8.1958) בחדרה. למד בבית-הספר היסודי 'מעוז' שבבאר-שבע, המשיך בבית-הספר התיכון המקיף א' שבבאר-שבע וסיים את לימודיו במדרשת שדה- בוקר. מילדותו היה ארנון עצמאי, סקרן ואמיץ ובעל כושר גופני מעולה. בהיותו בן ארבע-עשרה נשלח להשתלמות בקורס לאתלטיקה קלה במכון 'וינגייט' מטעם 'הפועל – באר-שבע'. היה שחיין מעולה והצטיין ברכיבה על סוסים. כשהיה בכיתה ט', זכה בפרס ראשון במרוץ רוכבי-אופניים. אם-כי אהב לשהות בביתו ולבלות עם הוריו, שאף כל-הזמן לחיות חיים עצמאיים ולשם-כך הרחיב את חוג ידידיו ומכריו, שהעריכוהו וכיבדוהו. ארנון אהב בעלי-חיים ואחרי שנת-לימודים אחת במדרשת שדה-בוקר, התחיל לעבוד במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת הנגב, טיפל בבעלי-חיים ולמד מקרוב את אורחות חייהם. בעבודתו הצליח מאוד והתחבב על הסובבים אותו. היה טוב-לב, נעים-הליכות, צנוע ונוח לבריות. הוא היה יפה-תואר ויפה-נפש, אהב את מולדתו ולא נרתע מפני סכנות. ארנון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות נשלח לקורס-צניחה וסיימו בהצלחה. הוא היה גאה בתפקידו הצבאי וטען, שרק בחיל-הצנחנים ניתן לחוש מהם חיי-צבא. לאחר הצניחה הראשונה ביטא את חויותיו במלים: "כמה יפה להיות בין שמיים וארץ, כמה שקט יש שם למעלה". ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל ארנון בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבבאר שבע. השאיר אחריו הורים ושני אחים. משפחתו הוציאה לאור ספר לזכרו בשיתוף עם חבריו הקרובים.