טל (טמקין), איתן

בנם-בכורם של יונה ומשה, נולד ביום י"ב בטבת תש"ב (1.1.1942) בתל-אביב. תחילה התגוררה המשפחה ליד התחנה המרכזית, עברה משם לשכונת מכבי, ולבסוף קבעה את משכנה בקריית שלום. איתן למד בבתי-הספר היסודיים "החשמונאים" ו"רמז", ולמד שנתיים בבית-הספר התיכון העירוני א' – כולם בתל-אביב. כבר בכיתה ה' הצטרף איתן ל"תנועה המאוחדת", תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך, והקדיש לה כל רגע פנוי מזמנו. כשהיה בכיתה י' נאלץ לעזוב את בית-הספר התיכון והחל לעבוד במשרד הביטחון כשליח. אולם איתן לא הזניח את השכלתו, ובערבים למד לבגרות בבית-ספר אקסטרני. יחד עם חבריו לתנועה מהסניפים בקריית שלום, הכפר הירוק וחולון הקים את גרעין הנח"ל "רם-און", שיועד לצאת להשלמת קיבוץ יפתח שבגליל העליון. בתקופה זו, הוא עבד גם במערכת הירחון החקלאי "השדה", ובה שכפל את עלוני הגרעין – שלהם תרם מפרי עטו. איתן גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1959, והתנדב לנח"ל. הוא נבחר לתפקיד גזבר הגרעין, ודאג למלא את צורכי חבריו. לאחר הטירונות, יצא איתן במסגרת הנח"ל להדריך בתא "הנוער העובד והלומד" בנתניה. בין חניכיו היה גם גרעין, שהיה אמור להצטרף לקיבוץ כפר החורש, ובגרעין זה פגש את יעל – אשתו לעתיד. איתן יצא עם חבריו לאימון מתקדם, אולם נאלץ להפסיקו בטרם עת בשל סיבוך בקרסול, שנגרם עקב טיפול לא נאות בפגיעה שאירעה בתקופת הטירונות. איתן נשלח לתקופת החלמה לקיבוץ יפתח, וניצל תקופה זו להדרכת נוער בכפר מרגליות. במחצית אפריל 1962 שוחרר איתן מהשירות הסדיר, ושובץ לשרת במילואים כרגם בהגנה המרחבית. כחייל מילואים, הוא השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום-הכיפורים, והוענקו לו אותות המערכה. בקיבוץ יפתח נטל איתן על עצמו את ריכוז ענף הלול – והלול הפך לביתו השני. כדי להרחיב את השכלתו המעשית בנושא זה, למד איתן בפקולטה החקלאית ברחובות, קיבל תואר ראשון במדעי החקלאות ועמד לפני קבלת תואר שני בנושא בעלי-החיים. כמומחה מן השורה הראשונה, השתתף איתן בקונגרס למדע העופות, שהתקיים בשנת 1966 בקייב שבברית-המועצות. כן היה אמור לצאת עם משפחתו לאפריקה ולאירן, כדי לעזור בטיפוח ענף הלול במקומות אלו. אלא שבשל תהפוכות מדיניות לא התאפשר הדבר. איתן תרם את מלוא אונו ומרצו לקידום ענף הלול בקיבוץ. הוא הקים מכון תערובת לתפארת, שברבות הימים נתן שירותים גם ליישובים סמוכים. בזמנו הפנוי הרבה איתן לקרוא, בעיקר ספרות מקצועית, אך גם מספרות יפה לא התנזר. הוא התעניין בסוציולוגיה ובכלכלה, אהב הצגות וסרטים והיה חבר בוועדת המשק של הקיבוץ. הוא הרבה גם לטייל ברחבי הארץ, והנציח את התרשמותו בתצלומים רבים. שנים רבות חלם איתן על הקמת מרכז שירותים ללול ולמכון התערובת שבהם ראה את מרכז חייו. כשבוע לפני צאתו לשירות המילואים האחרון נחנך המרכז אולם איתן לא זכה ליהנות ממנו. ביום י"ג בשבט תשמ"ד (17.1.1984), נפל איתן בעת מילוי תפקידו במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבקיבוצו יפתח. הוא השאיר אחריו אשה, שתי בנות ובן, הורים, אח ואחות. בני משפחתו וקיבוץ יפתח הוציאו לאור לזכרו חוברת, ושמה "איתן", המתארת את פרקי חייו, וכן דברי חברים וידידים המאירים את דמותו