טונאץ’, שמריהו (פאול)

בן מרים ובילא (אדאלברט בהונגרית), נולד ביום ו' בניסן תרפ"ב (9.4.1922) בעיר סגדין, הונגריה (בה כיהן כרב הד"ר עמנואל לב הנודע). בגלל יהדותו סבל בגימנסיה ולולא יחסו האבהי של המנהל היה מגורש ממנה בגלל חילופי דברים חריפים בינו לבין אחד המורים האנטישמיים. ביודעו שבגלל יהדותו לא יתקבל לאוניברסיטה השתתף, תוך כדי לימודיו בגימנסיה, בקורסים טכנולוגיים שונים וכשעבר בהצלחה את בחינות-הבגרות כבר היה מומחה בעבודות רדיו ומנועים. כמו-כן הגיע לרמה אמנותית בנגינה בכינור. בהמשך סיים קורס בן שנתיים בטכניון שבעירו, ורכש לו ידיעה מושלמת בהונגרית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. ב-1943 גויס לגדוד-עבודה באזור החזית ברוסיה וכמעט נספה במחלת הצפדת. בהשתדלות אחיו הבכור הועבר לבודפשט, ולאחר שהחלים ממחלתו נשאר כלוא בעיר הנצורה וביצע מעשי-גבורה נועזים רבים בשעת המצור. שמריהו נפל בשבי הרוסי והצליח להימלט הביתה יחף וחולה. הוא היה זקוק לשתי שנות החלמה עד שהבריא לגמרי ובינתיים המשיך בלימודיו באוניברסיטה בעירו. משהגיעה אליו הידיעה על הקמת מדינת ישראל לא יכול עוד להישאר במולדתו הנוכרית. הוא חיפש ומצא קשרים עם נציגי ה"הגנה" ולפני צאתו לדרך ללא רישיון-יציאה, סידר את "עזבונו". את ספרייתו הפרטית, שהכילה כמה אלפי כרכים בעלי ערך, מסר למשמרת לספריית סייצ'יני בבודפשט ואת אוסף התמונות והפסלים למוזיאון העירוני של סגדין. כשהגיע לארץ באוקטובר 1948 נשלח לשירות חיוני בבית אלפא, אך הוא נשא את נפשו לשירות קרבי ולפי דרישתו נשלח לירושלים ושם נפל בעמדתו בנוטר-דם ביום י"א בטבת תש"ט (12.1.1949). נקבר בשייח'-באדר ב'. שמו נחרט לזיכרון על לוח-שיש בבית-הכנסת הגדול בעיר-הולדתו סגדין. ביום י"ז בסיוון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.