טובי, שלמה (“מומו”)

בן עזרא ונעמי. נולד ביום א' בשבט תרצ"ט (22.1.1939) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "חורב" בירושלים ולאחר סיימו את לימודיו שם למד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "חורב" בירושלים ולאחר-מכן בסמינר "מזרחי" באותה עיר. הצטיין בקריאה בקול ואף בשחקנות של חובבים. כן היה פוסל דמויות בגבס, צייר ציורים וכתב דברי שירה ופרוזה. השתייך לתנועות "עזרא" ו"בני-עקיבא", בהן היה מדריך ומרכז. היה חבר בקלוב-לתעופה גדנ"ע-אויר. שימש כמורה בבית-ספר יסודי וכן היה מכונן למכונת I.B.M. קסם אישי היה לו ושיחתו היתה תמיד נעימה בצורתה ואף מעניינת בתוכנה. גויס לצה"ל בנובמבר 1956 במסגרת חיל-האויר, ולאחר שחרורו חזר לשירות הצבאי ובעבודתו היה לו זמן פנוי אשר ניצל ללימודים, כי צמא-דעת היה כל ימיו. מתוך כמיהתו לחיים, אופטימיותו ושמחת-החיים שהיתה טבועה בנפשו נשא עיניו לעתיד טוב ומזהיר ומכאן שבשלה בו ההכרה, בעצם התקופה האחרונה בחייו, כי כל שאיפה בחיים אין לה ערך ללא מאמץ. הוא הדגיש את הצורך בניצול כל הכוחות ולא האמין שמשהו יכול להיעשות בלי סיכון ובחוסר יזמה עצמית. מוסכמות לא קיבל וקשה היה לו לתת אמון במקובלות, וכשנה לפני נפלו כתב: "עולמך שלך, העולם מצפה כי תכבשהו בסערה – הנף עליו את דגל אישיותך ותקבע בו משכנך". עז היה, איפוא, רצונו להתקדם ולהשיג הרבה בעולם הזה – ובעיקר לקנות תורה ודעת. לשם השתלמות זו אף חלם על נסיעה לחוץ-לארץ עם כל מה שלא מעטים הקשיים שבכך. נפל ביום י"א באדר תשכ"א (26.2.1961) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. במלאת שנה לנפלו הוציאו חבריו חוברת לזכרו.