בנם של ח'זנה ועבדללה. חוסאם נולד ביום 11.2.1992 בבית ג'ן שבגליל העליון, בן למשפחה דרוזית מכובדת ושומרת מסורת. ילד חמישי להוריו היה חוסאם, אח של מיקיל, זידה, אריג, חסן והג'ר. מילדות חוסאם ספג בבית הוריו את ערכי המסורת הדרוזית, המעניקים קדושה לעזרה לזולת, אהבת האדם, אהבת המולדת והגנתה. הוא גדל והיה לנער יפה תואר, אהוב ואהוד, בעל חיוך מקסים ושמחת חיים תמידית, מי שבכל עת היה מוקף בחברים אוהבים. חוסאם גדל והתחנך בכפר הולדתו, למד בבית הספר היסודי ובחטיבת ביניים ביישוב. הוא בלט מגיל צעיר כתלמיד חרוץ ומוצלח, מי שאוהב את הלימודים ומשמש דוגמה לחבריו. בסיום כיתה ט' עבר לבית ספר צבאי. היו אמנם קשיים במעבר, סיפרו אוהביו של חוסאם, בשל הוויתור על הסביבה המוכרת והמחבקת והצורך לאמץ נורמות צבאיות קשיחות ולא מוכרות, אך הוא התגבר על כך עד מהרה, השתלב והצליח להקים סביבו חבורה אוהבת ותומכת. כך, בעמל רב ובהשקעה נכבדה, חוסאם סיים בהצלחה את לימודיו התיכוניים ובמקביל חווה את המסגרת הצבאית ששאף לה מנעוריו, כפי שחונך על ידי הוריו. ב-7.12.2011, זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים, התגייס חוסאם לצה"ל, כשהוא ממשיך בכך מסורת ארוכת שנים של בני העדה הדרוזית. הוא שירת בחיל הלוגיסטיקה כנהג מבצעי בחטיבת החרמון. "את חוק שירותו הצבאי עשה חוסאם באהבה רבה", סיפרו בני המשפחה, "מעולם לא התלונן או קיטר, אדרבא כל חבריו ומפקדיו מספרים כי היה הראשון להתנדב ולקבל על עצמו כל משימה. בכך הועצמה תחושת הסיפוק שלו משירותו, ותמיד היה חדור גאוות יחידה עילאית". חוסאם, שבכל עת ובכל תחום שאף להיות המוביל והמצטיין, עשה את כל שהוטל עליו במהלך שירותו באהבה ותרם הרבה מעבר לחובתו. הוא ביקש להצטיין ולהתקדם, ואף ייחל לקריירה צבאית בעתיד. חוסאם סיים שירות חובה מלא והשתחרר מהצבא. אולם לאחר תקופה קצרה, כשהחל מבצע "צוק איתן" במחצית 2014, הוא חזר ליחידה במטרה לתרום את חלקו. חוסאם גויס למילואים ונתן את כל כולו בלחימה. הוא פעל ימים ולילות, תמיד היה מוכן למשימות קשות והכול בלב אוהב, באמונה שלמה שחובתו המוסרית היא לתרום ככל יכולתו. לקראת סוף המבצע הוא נפצע והועבר לניתוח בבית חולים, אך רצונו העז להשתתף בלחימה עם חבריו הוביל אותו להחלטה לוותר על הטיפול והניתוח שנקבע ולחזור לשדה הקרב. בתום מבצע "צוק איתן" זכה חוסאם לקבל אות הערכה ממפקדיו על תפקודו. "קבלת אות ההערכה לא הפתיעה את חבריו ומכריו של חוסאם", סיפרו בני המשפחה, "עבורם תמיד היה ברור מה רבה עוצמת מסירותו ונחישותו להשתתף בהגנת המולדת". אחרי "צוק איתן", ועל אף שהוכר כנכה צה"ל, החליט חוסאם להמשיך בשירות בצבא בתנאי קבע, כנהג מבצעי בחטיבת החרמון. אלוף משנה אבינועם, מפקד היחידה בה שירת חוסאם, סיפר: "הבחירה של חוסאם לחזור ולשרת את המדינה אינה מובנת מאליה, ויש בה כדי להעיד עליו ועל הערכים שלאורם התחנך. חוסאם השתלב בחטיבה במהרה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. המוטיבציה שאפיינה אותו וחיוכו התמידי העידו על אופיו המיוחד. חוסאם הצליח לגעת ברבים ולהיכנס ללבבות של כולנו. מפקדיו ורעיו הכירו את מסירותו, את השקעתו ואת רצונו לתרום ולהיות חלק ממשפחת חטיבת החרמון". סמל ראשון חוסאם נפל בפעילות מבצעית ביום 17.7.2016, כאשר בעת סיור מבצעי ובעקבות כשל בטיחותי שאירע קודם לסיור התפוצץ רימון בקרבת החיילים. באירוע נפל גם סמל שלמה זלמן רינדנאו. חוסאם היה בן עשרים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבית ג'ן בהלוויה בהשתתפות אלפים רבים מוקירי העדה הדרוזית שהגיעו מכל הארץ, בהם נציגי ממשלה וחברי כנסת שהגיעו לכבד את זכרו. הותיר הורים, אח וארבע אחיות. "בטקס ההלוויה הספידו את חוסאם במילים נרגשות", כתבו בני המשפחה, "כמעין סגירת מעגל שנגדע באיבו זכה חוסאם לכבוד הניתן לאותם אריות המחרפים נפשם למען הגנת המולדת … מאות מברקי תנחומים ממכובדי העדה ומנבחרי ציבור התווספו לאוסף תעודות ההצטיינות וההוקרה המפארות את פינת הזיכרון בביתו של החלל". עוד סיפרו בני המשפחה: "ביום הזיכרון שחל חודשיים לפני שנפל העלה חוסאם פוסט לפייסבוק כאות הזדהות עם חללי צה"ל. במילים קצרות ומרגשות הוא היטיב לתאר את גודל התרומה של אותם גיבורים: 'היום בוכים למענם … ומחר נחגוג בזכותם'. מי האמין שגורלו של חוסאם להצטרף לאותם גיבורים שנבכה למענם, ונחגוג בזכותם…" כתב למשפחה נשיא המדינה, ראובן ריבלין: "בימים האחרונים למדתי להכיר את דמותו התוססת ומלאת החיים של חוסאם. שמעתי כיצד בחר להשהות את תכניותיו לעתיד ולהמשיך לשרת בקבע מתוך רצון לתרום ככל יכולתו למדינת ישראל. חוסאם היה בן יקר שהיה מסור באופן יוצא דופן למשפחתו. את החלל שהותיר אחריו לא ניתן יהיה למלא … חוסאם, שהקדיש את ימיו ומרצו בכדי להגן על מדינת ישראל, ימשיך ויהיה סמל ודוגמה לברית בינינו ולאהבת העם והארץ". ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב למשפחה: "חוסאם התחנך על ברכי מורשת העדה הדרוזית שבה התגאה, ובד בבד הפנים את ערך התרומה למדינת ישראל. הוא נהג לסייע לחבריו במאור פנים ובשמחה גלויה, והם השיבו לו אהבה … מפקדיו של חוסאם העריכו אותו על התגייסותו המסורה להגשמת יעדי החטיבה, ושיבחו אותו בהזדמנויות רבות … בני משפחת טאפש היקרים, זכרו של חוסאם יישמר בלב העם, שמשתתף איתכם במשא היגון". "מפקדיו של חוסאם מספרים כי הפגין רצון עז לשרת ולתרום", כתב למשפחה הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי אייזנקוט, "חוסאם גילה מקצועיות בתפקידו ומילא במסירות כל משימה שהוטלה עליו. חוסאם תואר כאדם מלא מרץ ושמחת חיים, חברותי וחייכן. בשל כל אלה ועוד היה חוסאם מוערך ואהוב על הסובבים אותו … צבא ההגנה לישראל מרכין את ראשו עמכם ומשתתף בצערכם. זכרו של חוסאם יהיה נצור בליבנו תמיד". יומיים אחרי נפילתו של חוסאם בחר חבר הכנסת אכרם חסון להקדיש את נאומו במליאת הכנסת כדי לשאת דברים לזכרו. דף הפייסבוק שניהל חוסאם, העמוס בדברים שכתב ובתמונות שפרסם, נפתח לצפייה עם הכותרת: "זוכרים את חוסאם טאפש. אנחנו מקווים שאנשים שאוהבים את חוסאם ימצאו נחמה בביקור בפרופיל שלו כדי לזכור ולהוקיר את חייו". חוסאם מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד, ובאנדרטה לחללים הדרוזים בעספיא.
