חסון, יוסף
בן ויקטור ז"ל ומרים (נינה). נולד ביום י"ח בתשרי תשט"ז (4.10.1955) בצפת. התחיל את לימודיו בצפת וכאשר עקרה משפחתו למעלות, המשיך ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'נתיב מאיר' שבמקום. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'צור' שבנהריה, במגמת מסגרות מכנית. יוסף היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' ועם חניכיה יצא לטיולים ומסעות בכל רחבי-הארץ. בטיולים אלה נתגלה כישרון הצילום שלו, ועשרות הצילומים הנאים שצילם מעידים על רמתו המקצועית. הוא הרבה לעסוק בספורט ובעיקר בענף הסיף. מאמנו היה אנדרי שפיצר הי"ד מנרצחי מינכן. כן אהב לקרוא, לצייר ולשרטט. אביו של יוסף, שהיה מנהל אזורי מטעם הקרן הקיימת בגליל ואחראי לעבודות ייעור, נהרג כאשר מכוניתו, שהובילה פועלים לעבודות ייעור באזור תפן, עלתה על מוקש שהניחו מחבלים. לאחר האסון עברה המשפחה להתגורר בכרמיאל מתוך תקוה למזל טוב יותר. מאז מות אביו נקשר יוסף קשר אמיץ ביותר אל אמו ושאף תמיד למלא את כל מחסורה. הוא היה חביב ואהוב על כל מכריו ומיודעיו. יוסף גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1973 וכאיש-מקצוע הוצב לחיל-החימוש. עבר קורס- נשקים והוצב כנשק בבית-ספר למ"כים. חבריו מספרים כי יוסף הצליח לשנות את סדרי העבודה בנשקייה ולעשותם פשוטים, קלים ויעילים. ביום כ"ט בכסלו תשל"ה (13.12.1974), נפל יוסף בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנהריה. השאיר אחריו אם, שלוש אחיות ושני אחים.