זכות, ישראל

בן כליפה ומדיה. נולד ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948) במטר שבתוניסיה ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1949. הוא למד בבית הספר היסודי במושב ינוב ובבית הספר התיכון "בר אילן" בנתניה. ישראל גדל בבית מסורתי והוריו אהבוהו ועשו הכל למען חינוכו בדרך הישר. הוא גדל בבית ששררה בו אווירה של עבודה, מסורת, מוסר וענוה. ישראל הקדיש זמנו גם לתפילה וגם ללימודים בלי שהדבר האחד יבוא על חשבון האחר. מעולם לא התלונן ותמיד היה מרוצה וטוב לב. רב המושב אמר דברים אלה בשבחו: "הוא היה מדבר בנחת, כיבד את הוריו וקם בפני רבו. גבר על היצר הרע והיה עניו, ביישן וירא שמים". מנהל בית הספר בינוב כתב עליו שהוא היה מוכן תמיד לקבל עליו כל משימה ולבצעה בשלימות ובדיוק גם למען בית הספר וגם למען בית הכנסת שבמושב. זכורה לו, למנהל, הנטיעה בחצר בית הכנסת והאושר שראה על פני ישראל בשעת קיום מצוות הנטיעה – ואכן ישראל טיפח את העצים שגדלו ועד היום הם מנציחים את זכרו. הוא היה תלמיד טוב, בעל זיכרון נפלא, שסייע לו רבות בלימודים. ישראל גויס לצה"ל בפברואר 1967 וגם בשירותו בצבא שימש מופת לתלמידי בית הספר שבמושבו, כמו בחייהם האזרחיים, ועד היום הוא זכור לטובה בפי כל. ביום כ"ד במרחשון תש"ל (5.11.1969), נפל בחזית תעלת סואץ בהתקפה מצרית. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות במושב. המושב נטע חורשה לזכרו ליד ביתו והיא נקראת "יד לבנים", והוקמה בה אנדרטה.