זיכרר, מאיר

בן עמליה ואלברט. נולד ביום י"ט בטבת תרע"ט (22.12.1918) בעיירה בופינגן שבדרום מערב גרמניה. הוא למד בבית הספר בעיירת מגוריו, אך נאלץ להפסיקם לאחר שהורע המצב הכלכלי בבית הוריו ויצא לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא עבד בבית-מסחר גדול ותוך כדי עבודתו למד והשתלם במקצוע החשבונאות. בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון החליט לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1936 הצטרף לחברת-נוער ב' של עליית הנוער ועלה עמה ארצה. לאחר שלוש שנות לימודים ועבודה בעין-חרוד ובנען הצטרף לקיבוץ חולתה והחל לעבוד ברפת, נקלט עד מהרה בחברה והתחבב על הכל. בהשפעת מכתביו מן הארץ עלו אליה אחותו ואחיו הבכור. תקופה מסויימת נשלח מטעם הקיבוץ לעבוד בחברת האשלג בסדום ולאחר מכן חזר לעבודתו בקיבוץ כמנהל חשבונות. מאיר היה בעל קומה תמירה וחיוך מקסים. ביום 18.6.1946 יצא עם אחדים מחבריו לעזרת אנשי כפר גלעדי שבגליל העליון הנצורים על ידי כוחות בריטיים עקב פעולת "ליל הגשרים" ביום 17.6.1946. חיילי חיל הספר של עבר הירדן ששמרו על דרכי הגישה לקיבוץ, פתחו עליהם באש ומאיר היה בין הנפגעים מאש זו. ארבעה ימים נאבק עם המוות וביום כ"ד בסיוון תש"ו (23.6.1946) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של חולתה. השאיר אחות ואח בארץ. שאר בני משפחתו נספו בשואה. כתבה עליו חברה לאחר נפילתו: "אבר חי מעצמנו וחלק מהנשמה שותק ונדם. מאיר שלנו המעמיק והמנתח, שניגש לכל עניין בכובד ראש מהול בלצון ושחוק נלקח מאתנו. עמד במרכז חיינו, ערב ערב ליד לוח סידור העבודה התלבט והתחבט בדאגת יום העבודה של מחר, מתחשב בכל חבר וצרכיו, שוקל ברצינות נוקבת את צרכי הקבוצה והמשק. בשנה הקשה ביותר, כאשר המצב הכלכלי כמעט הכריע את הקבוצה העמיס מאיר על עצמו את הנטל הכבד, הגזברות". ביום השלושים למותו הוציא קיבוצו חוברת לזכרו.