זהר אל-דין אברהים פארס

בן פארס, נולד בשנת 1927 בהר-הלבנון. כשבגר, התגייס לצבא הסורי, ממנו עבר לגדוד הערבי של שכיב והאב, שהיה קפיטן בצבא הסורי הקולוניאלי וערק ממנו והצטרף לכוחות הערבים שלחמו ביהודים בארץ-ישראל. הקפיטן אסף סביבו 400-500 לוחמים מהר הדרוזים ואברהים פארס הצטרף אליהם. חיילי הר-הדרוזים נודעו כלוחמים אמיצי נפש וגדודם נקרא "ג'בל אל-דרוז" (הר הדרוזים). היה זה, בעצם, גדוד של שכירי חרב והוא הגיע לארץ-ישראל על-פי בקשתו של קאוקג'י – שהיה מפקד "צבא ההצלה". חיילי הגדוד השתתפו בהתקפה על רמת יוחנן אשר בעמק זבולון. אחרי התקפה זו ערקו כ60- חיילים מהגדוד וביניהם אברהים פארס, ובעקבות הסכם בין ראשי העדה הדרוזית בארץ לבין אנשי ה"הגנה" ומשה דיין בראשם, הצטרפו לצבא-הגנה-לישראל והיוו את ראשיתה של יחידת המיעוטים. לאחר שלבי התארגנות מהירים נשלחה היחידה לגליל המערבי. בעת מבצע "חירם" לשחרור הגליל המערבי לחמה היחידה תחת פיקודה של חטיבת "עודד", שפעלה בגיזרה המערבית של המבצע. בליל 28-29 באוקטובר תקפו כוחותינו את תרשיחא ועל יחידת הדרוזים הוטל לכבוש את הכפר ינוח. ההתקפה על תרשיחא לא עלתה יפה ולכוחות ניתנה הוראה לסגת. יחידת הדרוזים השתלטה על ינוח, אך בשל תקלות בקשר לא קיבלה את פקודת הנסיגה. עם בוקר התאוששו כוחות קאוקג'י ובסיוע חלק מאנשי הכפר תקפו את היחידה וזו נאלצה לסגת. אברהים פארס נפל בקרב זה, ביום 29.10.1948 ולמחרת נקבר בשדה הקרב בינוח. כעבור ארבע שנים לערך הוקם בית-הקברות הצבאי הדרוזי בכפר עוספיא שעל הכרמל וגופות חללי אותו קרב הועברו בטקס רב רושם למנוחת-עולמים בעוספיא