ורמולן, יונתן

בנם של הילטיה ומחיל. יונתן נולד בהולנד בכ"ט בתמוז תשל"א (22.7.1971). ב-1975 עלתה המשפחה לארץ, הם התיישבו במושב הנוצרי נס עמים בגליל המערבי. יונתן למד בגן הילדים ובבית הספר היסודי במושב רגבה. בגיל שתים-עשרה עבר עם הוריו, אחותו נעמי ואחיו יורם לנהריה, שם למד בבית ספר תיכון "עמל". כשהחברים שלו התגייסו אחרי בגרות, יונתן היה מנוע מלהתגייס בגלל אזרחותו ההולנדית. הוא עבד במשך שנה אצל אביו בנגריה. ב-1990 יונתן עבר לגור בהולנד כדי להכיר את החיים בארץ שבה נולד, אך מהר מאוד הבין שליבו שייך לישראל ואחרי חצי שנה בלבד, כאשר החלה מלחמת המפרץ, חזר לארץ כדי להיות עם משפחתו בעת קשה זאת. הוא המשיך לעזור לאביו במפעל נגריית המדרגות שבבעלותו, והחל את מאבקו לגיוסו לצה"ל. ב-1993 המשפחה החליטה לחזור להולנד, אך יונתן, שקיבל את צו הגיוס שציפה לו ממושכות, החליט להישאר בארץ ולהתגייס כחייל בודד. לאחר גיוסו הוא שירת ביחידת פלס"ר 500 ארבעה חודשים וסיים מסלול בפלס"ר 785 וקורס פיקודי בחיל השריון. כחייל בודד סודר שישהה בחופשותיו אצל נתן ונט-הוף, חברו לילדות במושב אושרת, ולאחר מכן בקיבוץ חניתה. בהמשך שירותו יונתן עבר לשהות בחופשותיו אצל חברתו לירון ממושב לפידות. אחרי שחרורו מצה"ל הצליח יונתן להגשים עוד חלום והתגייס ליחידת הימ"מ של משמר הגבול. עם תחילת השירות עבר לגור במרכז תל אביב. ב-1998 הוא עבר לגור במושב בן שמן עם חברתו איה. ביום ב' בטבת תשס"א (28.12.2000) נקרא רב-סמל ראשון יונתן לפרק מטען חבלה במעבר סופה בדרום, בגבול רצועת עזה. הוא הצליח לנטרל את המטען, אך לפני עזיבתו את המקום התפוצץ מטען נוסף, שאותו לא זיהו אנשי העמדה, ויונתן וחייל נוסף נהרגו. יונתן היה בן עשרים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בחניתה.