וינברג, ארנון (רוני)

בן ויקי ושרלו. ארנון נולד בתל אביב בכ"ח בתמוז תשי"ט (3.8.1959). תינוק בריא ושמח היה מרגע לידתו, אח לעמנואלה. משפחתו קראה לו בשם חיבה: רוני. ארנון למד בבית הספר העממי "יבנה" בתל אביב והמשיך את לימודיו ב"תיכון חדש" ובבית הספר התיכון המקצועי "אורט סינגלובסקי" בעיר. אחרי לימודיו הוסמך ארנון להיות מציל, לאחר שעבר בהצלחה קורס למצילי ים ובריכה, ועד תחילת שירותו בצבא הוא עבד כמציל לפרנסתו. ארנון גויס לצה"ל ושירת בחיל האוויר כטכנאי מטוסים בטייסת אפ-15, וגם כמציל בבריכת השחייה בבסיס חיל האוויר בפלמחים. לאחר שחרורו מצה"ל עבד ארנון כשנתיים כנהג אמבולנס וכפרמדיק במד"א. בכסף שחסך נסע למסע תרמילאים ביבשת אמריקה. לאחר שחזר למד בבית הספר להנדסאים וטכנאים ליד אוניברסיטת תל אביב וסיים בהצלחה כהנדסאי תעשייה וניהול. בתחילת דרכו עבד ארנון בחברת "מוטורולה". בהמשך התגייס למשטרת ישראל כהנדסאי תעשייה וניהול. במשטרה עסק בתפקידים שונים, עבר קורס קצינים והשלים את לימודיו לתואר אקדמי. בתפקידו האחרון שימש כמפקד בסיס מזון, בדרגת רב-פקד. ארנון היה אהוב על פקודיו ומפקדיו ועשה את מלאכתו באהבה ובדאגה למערכת, תוך תשומת לב לפקודיו. באוגוסט 1984 נשא ארנון לאישה את שושנה ובשנים הבאות נולדו להם שלושה ילדים, שני בנים ובת: ניר, דנה וזיו. ב-1994 עברה המשפחה ליישוב שוהם. ארנון היה פעיל מבחינה חברתית ביישוב, יזם וארגן תחרויות וטיולי אופני-הרים. באוקטובר 2003 יצא ארנון עם משפחתו לטיול בחו"ל, לרגל בר המצווה של בנו הצעיר זיו. בתאונה מחרידה בתחילת הטיול בגרמניה, ביום שישי י"ד בתשרי תשס"ד (10.10.2003), נהרגו ארנון ובנו זיו. רב-פקד ארנון היה בן ארבעים וארבע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בחולון. כתבו חברי המשפחה: "מותם הטרגי של ארנון וזיו ז"ל היה מכה קשה למשפחה, למכרים, לחברים במשטרה ובבית הספר. שניהם היו מאוד מוערכים ואהובים והסתלקותם תורגש עוד הרבה זמן. ננצור זכרם בליבנו לעד".