וובק, איגור

בן נטליה וויטלי, נולד ביום כ' באייר תש"ם (6.5.1980) בעיר אבפטוריה שבאוקראינה, אח לויקטוריה. איגור עלה לארץ בשנת 1996, במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), לאחר שהשלים עשר שנות לימוד. הוא התגורר ולמד בפנימיית 'אורים' בטבעון, וכעבור שנה ושמונה חודשים חזר אל הוריו באוקראינה, ושהה עימם במשך חצי שנה. בחודש אוקטובר 1998 שב לארץ, קיבל אזרחות ישראלית, והתגורר כשנה בבית אחותו הבכורה, בעלה ובנם, שעלו בינתיים לארץ. איגור החל לעבוד כעוזר לשרברב בעיריית הרצליה, עד גיוסו לצה"ל, ולדברי מעסיקו היה עובד מצוין, עירני ונמרץ, שאוהב לעבוד וניתן לסמוך עליו. הוריו וסבותיו של איגור עלו ארצה באפריל 1999. איגור היה בחור רציני ונבון, אינטליגנטי ומאורגן, מוכן תמיד היה להושיט יד לעזרה. בחור חברותי, כריזמטי ושופע שמחת חיים, מוקף חברים רבים, שאיתם אהב לצחוק, לבלות בדיסקוטקים ולטייל ברחבי הארץ. בשעות הפנאי אהב להאזין למוסיקה. איגור היה בן, אח ודוד מסור, אוהב ונאמן. בחודש אפריל 2000 התגייס איגור לצה"ל. בתום אימוני הטירונות החל קורס מאחזקי נשק קל. לאחר-מכן עבר קורס מש"קי כיבוי תעופתיים והוצב בבסיס חיל-האוויר בתפקיד כבאי. ביום ה' באדר תשס"א (28.2.2001) נפל איגור בעת שירותו והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים ואחות. סא"ל גלי, מפקד היחידה של איגור כותב: "איגור נקלט היטב בתחנת כיבוי האש בה שירת ככבאי. הוא היה חייל שקט, אשר גילה נכונות לתרום לעשייה, תוך עזרה לחבריו בביצוע המשימות. מפקדיו וחבריו מציינים כי איגור התגלה להם בצניעותו, במשמעת שהפגין וביכולת ההסתגלות שלו לשגרת העבודה ללא תלונות ודרישות יוצאות דופן. איגור היה חייל נעים, שבלט ביכולת עבודת צוות".