הלוי, גבריאל (‘גבי’)

בן ישראל ושרה. נולד ביום כ"ט באייר תשי"ט (6.6.1959) בפתח- תקוה, למשפחה ברוכת-ילדים, מיוצאי-תימן. למד בבית-הספר היסודי 'ניר עציון' שבעיר-מגוריו. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון המקצועי 'עמל א' שבפתח-תקוה, שנה אחת; ומשום שאיפתו לבית-ספר טוב יותר עבר קורס מקצועי בקריה-המלאכה שבתל-אביב, מטעם התעשייה האוירית. כבר בנערותו התבלט ביופיו הרב, בהופעתו הנאה ובחן הליכותיו. בצד אלה היה מחונן באינטליגנציה טבעית ובכישרון-למידה. כן היה דייקן ושאף לשלמות בכל מעשיו. גבי היה חבר במועדון הנוער שבקרית-יוספטל בפתח-תקוה והתחבב על חבריו, שראו בו דמות של סמכות וגם יועץ מהימן לפתרון בעיותיהם. הוא התעניין ועסק בספורט, אבל תחביבו העיקרי היה נגינה בגיטרה והאזנה למוסיקה. כן הצטיין בגרפיקה. הוא היה חברותי מאוד – מכאן רצונו להשתלב בחיי הקיבוץ. לבסוף למד את מקצוע הספרות בבית-הספר 'אונים' שבכפר-סבא. בסוף יולי 1978 גויס גבי לצה"ל. גם בצבא עבד כספר, ובמסגרת זו מצא כר נרחב לזכות באהדתם של חבריו לשירות. מכתב מפקדו למשפחה השכולה מעיד על כך: "בעת שירותו ביחידה תרם בחיוכו המלבב ליצירת יחסי-רעות הדוקים עם חבריו לעבודה ורכש את הערכתם והערצתם. קשה מאוד לשכוח את הדרת-פניו ואת הביצוע המסור של כל מה שהוטל עליו". גבי עבר בדיקות רפואיות נוספות ונמצא כשיר לקורס-נהיגה ברכב כבד. הוא הוצב לחיל- התחזוקה, עבר קורס-נהיגה ועסק, בצד עבודת הספרות, גם בנהיגה ברכב כבד. אך מסלולו הצבאי וכל חלומותיו ותכניותיו נקטעו לפתח – ביום ב' באלול תשל"ח (6.9.1978) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה, עיר-הולדתו. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. בני-המשפחה הנציחו את זכרו היקר של גבי, בין השאר, בהצבת שעון-קיר בבית-הכנסת שבו הם מתפללים.