דרעי, יוסי
בן ברכה ואשר. נולד ביום י"ח באב תשכ"ז (24.8.1967) בקריית ים ליד חיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עלומים' עד כיתה ה', כאשר המשפחה עברה לגור בקריית חיים ובה סיים את בית-הספר היסודי 'מגינים'. הוא המשיך את לימודיו בתיכון קריית חיים במגמת אדריכלות, דבר שדרש ממנו השקעת שעות רבות ועבודה קשה, אך הוא קיבל הכול ברוח טובה, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יוסי לימד ילדים בשיעורים פרטיים, אהב מוסיקה והיה מדריך בתנועת הנוער העובד. הוא היה ילד משפחתי מאוד. טיפל בשני אחיו הקטנים והתגאה בהם בפני כולם. יוסי גויס לצה"ל בשלהי חודש אוקטובר 1985. הוא הוצב בחיל הקשר ברמת הגולן ועבר קורס אלחוט בהצלחה. לאחר-מכן הועבר לבית-הספר הטכני של חיל אוויר והמשיך את שירותו בתחום החינוך והתרבות ביחידה. יוסי נפל בעת שירותו ביום ד' באייר תשמ"ח (20.4.1988). בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח – לילך, ענבר וחיים. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל יוסי דרעי, מצא את מותו הטרגי בתאונת-דרכים. יוסי היה חייל למופת, חבר ורע, נכון תמיד לעזור ולתת יד כשהתבקש. יוסי שימש מקרין ביחידתו וביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר תוך מסירות ואכפתיות". לזכרו נכתב השיר: "ליל הארבעים לישראל / זיקוקין דינור והלמות פטישים. / בחשכת הליל אל גורלו נסע, / מה נורא הוא לנשארים / זיכרון ליל הארבעים. / כוכב אל שמים עלה בשנתו העשרים, / כמה טובים שמים בחברת מלאכים. / בהפציע השחר מסתתר ממראה / משגיח ומסדר באין רואה, הן כה רבים הדברים שיש לסדר. / ומדי ערב בעת דמדומים / במסילות יחלו לנוע כוכבים / וכוכב אחד ינצנץ ויאמר: / אמא, אני כאן".
