דרורי, חיים

בן טובה ונחום, נולד ביום ח' בכסלו תרפ"ו (25.11.1925) בעיר ליפקני, מחוז חוטין, בסרביה. מנעוריו היה חבר "השומר הצעיר" והקיבוץ היה לו חזות הכל. לאחר שעלה ארצה היה בין המתיישבים על אדמת קיבוץ יחיעם והמבססים אותו בשנת 1946, ובדרך אל יחיעם הנצורה נפל עם הנופלים בשנת 1948. חיים הקדיש את עצמו לתנועה ולהגשמה. החשיב גם את השיחה והוויכוח העשויים להביא לידי מעשה, שהוא היה לו העיקר. בתיאור ראשון במכתבו מימי עליית יחיעם על הקרקע כתב לחברו בין השאר: "אותה אווירת בראשית ואותו מעשה חלוצי על כל מה שהוא מביא עמו – הם מושכים ביותר – הפכנו ליושבי-חורבות פרימיטיביים… אין רואים עדיין את יחיעם שלנו – אך יש רצון עז לחיות כאן, לחיות את חייה הראשונים של נקודת יישוב בגליל". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב וחיים ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.